"והבריח התיכן בתוך הקרשים מברח מן הקצה אל הקצה" (שמות כו,כח). '"ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא בארה שבע" (בראשית מו,א). להיכן הלך? אמר רב נחמן: שהלך לקוץ ארזים שנטע אברהם זקינו בבאר שבע, היך מד"א (בראשית כא) "ויטע" וגו'. כתיב (שמות כ) "והבריח התיכון בתוך הקרשים", אמר ר' לוי: והבריח התיכון שנים ושלשים אמה היו בו, מהיכן מצאו אותו לשעה? אלא, מלמד שהיו מוצנעין עמהם מימות יעקב אבינו, הה"ד (שם לה) "וכל אשר נמצא אתו עצי שטים", אשר ימצא אתו אין כתיב כאן, אלא אשר נמצא אתו. א"ר לוי: ממגדל צבעיא קצצום והביאום עמהם למצרים, ולא נמצא בהם לא קשר ולא פקע' וכו' (ב"ר צד,ד). 'ומהיכן היו הקרשים? יעקב אבינו נטע אותם בשעה שירד למצרים. אמר לבניו: בני, עתידים אתם להיגאל מכאן, והקדוש ברוך הוא עתיד לומר לכם משאתם נגאלין, שתעשו לו את המשכן, אלא עמדו ונטעו ארזים מעכשיו, שבשעה שיאמר לכם לעשות לו את המשכן, יהיו הארזים מתוקנים לכם. מיד עמדו ונטעו ועשו כן. אמרו רבותינו זיכרונם לברכה: "והבריח התיכון בתוך הקרשים" ירד מיד יעקב אבינו למצרים' וכו' (תנחומא "תרומה" סימן ט). במדרשים יש מחלוקת האם יעקב הוריד עצי שיטים למצרים, ומהם עשו את המשכן (ב"ר), או שהוריד שתילים מא"י, ושתלם במצרים, ומהם עשו את המשכן (תנחומא. כנראה דעה זו באה לחסוך בניסים, שאם זה אותם עצים אז צריך נס נוסף – שנשמרו כ”ך טוב במשך מעל מאתים שנים). בכ"א המכנה המשותף של שניהם הוא – שהעצים של המשכן מקורם מא"י. ונשאלת השאלה מדוע? מה העניין להביא עצים מא"י? ואם זה כדי לחזקם – להזכירם שיגאלו, למה לא לקנות עצים בהגעתם למצרים, ולשתול אז? נראה שזה משום שהמשכן הוא מקום לשכינה, ולכן ראוי לחברו לקשר לשכינה – ובפרט בדבר שהוא פחות חזק במהותו בשכינה. לכן כיון שהמשכן עשוי מעצים ויריעות, והיריעות הם עיקר המשכן: '… אמר קרא (שמות כו, ד): "ועשית קרשים למשכן" – משכן קרוי משכן, ואין קרשים קרויין משכן' (שבת כח,א). ממילא כיון שהקרשים הם פחות מהותיים כמשכן, יש לחברם יותר לשכינה – להידבק בה. לכן הוריד יעקב עצים מא"י, כיון שבא"י יש קשר לשכינה בנטיעת עצים: ''רבי יהודה ב"ר סימון פתח (דברים יג, ה): "אחרי ה' אלקיכם תלכו". וכי אפשר לבשר ודם להלוך אחר הקדוש ברוך הוא? אותו שכתוב בו (תהלים עז, כ): "בים דרכך ושבילך במים רבים", ואתה אומר "אחרי ה' תלכו"? “ובו תדבקון" וכי אפשר לבשר ודם לעלות לשמים ולהדבק בשכינה? אותו שכתוב בו (דברים ד, כד): "כי ה' אלקיך אש אוכלה", וכתיב (דניאל ז, ט): "כורסיה שביבין דינור" וכתיב (שם, י) "נהר דינור נגד ונפק מן קדמוהי", ואתה אומר "ובו תדבקון"? אלא מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחלה, הה"ד (בראשית ב, ח): "ויטע ה' אלקים גן בעדן", אף אתם כשנכנסין לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחלה, הה"ד "כי תבאו אל הארץ"' (ויק"ר כה,ג). הרי שבנטיעת עצים בא"י יש קשר לדבקות בשכינה, לכן על ידם קשר יעקב את העצים לשכינה. בנוסף, הדבקות בשכינה בנטיעת עצים בא"י מתגלית ע"י שבבריאת העולם ה' נטע גן בעדן בתחלה, ממילא יש קשר לבריאה. גם המשכן קשור לבריאה: 'אמר רבי יעקב ברבי אסי: למה הוא אומר "ה' אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך" (תהלים כו ח)? בשביל ששקול כנגד בריאת עולם. כיצד? בראשון כתיב: "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ”. וכתיב: "נוטה שמים כיריעה" (תהלים קד ב). ובמשכן מה כתיב? "ועשית יריעות עזים" (שמ' כו ז). בשני "יהי רקיע”, ואומר בהן הבדלה, שנאמר: "ויהי מבדיל בין מים למים”. ובמשכן כתיב: "והבדילה הפרוכת לכם" (שם שם לג). בשלישי כתיב מים, שנאמר: "יקוו המים”. ובמשכן כתיב "ועשית כיור נחשת וכנו נחשת" וגו' "ונתת שמה מים" (שמ' ל יח). ברביעי ברא מאורות, דכתיב: "יהי מאורות ברקיע השמים”. ובמשכן כתיב: "ועשית מנורת זהב" (שם כה לא). בחמישי ברא עופות, שנאמר: "ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף”. ובמשכן, כנגדן לעשות קורבנות, כבשים ועופות. (ובמשכן, והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה) (שם שם כ). בששי נברא אדם, שנאמר: "ויברא אלקים את האדם בצלמו" (ברא' א כז), בכבוד יוצרו. ובמשכן כתיב אדם, שהוא כהן גדול, שנמשח לעבוד ולשמש לפני ה'. בשביעי, "ויכולו השמים והארץ”. ובמשכן כתיב, "ותכל כל עבודת”. בבריאת העולם כתיב: "ויברך אלקים”. ובמשכן כתיב: "ויברך אותם משה”. בבריאת העולם כתיב: "ויכל אלקים”. ובמשכן כתיב: "ויהי ביום כלות" (במדב' ז א). בבריאת העולם כתיב: "ויקדש אותו”. ובמשכן כתיב: "וימשח אותו ויקדש אותו" (שם)' (תנחומא "פקודי" סימן ב). לכן כיון שהמשכן הוא כנגד הבריאה, וכך גם הגילוי של נטיעות בא"י קשורות לבריאה עם קשר להתדבקות בשכינה, לכן ראוי מהם להביא שכינה לעולם במשכן שכנגד הבריאה. בנוסף, המשכן הוא ההמשך של מתן תורה, שבו משה המשיך להביא את התורה לישראל, והשכינה עברה מהר סיני למשכן. בקבלת התורה העולם היה קשור לתיקונו (בשל המהות של תורה בתיקון העולם): 'דתניא, רבי יוסי אומר: לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא מלאך המות שולט בהן, שנאמר (תהלים פב, ו) "אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם”, חבלתם מעשיכם – "אכן כאדם תמותון"' (ע"ז ה,א). לכן במהות המשכן יש קשר לתיקון העולם, לכן ראוי שיהיה קשר לעצי א"י שבהם מתגלה הגילוי של הגאולה: 'ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר (יחזקאל לו, ח) "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל" וגו'' (סנהדרין צח,א), כך שהם קשורים לגאולה, כעין הנאמר: 'רבן יוחנן בן זכאי ... הוא היה אומר: ... אם היתה נטיעה בתוך ידך, ויאמרו לך הרי לך המשיח – בוא ונטע את הנטיעה, ואח"כ צא והקבילו' (אבות דר"נ נוסחא ב, פרק לא). שמדוע קודם תנטע? אלא שזהו מעשיך לחיזוק כוחו של המשיח, ולכן תנטע את הנטיעה ואח"כ צא והקבילו. לכן במשכן שקשור לגאולה ותיקון העולם יש עניין חשוב להיות קשור לנטיעה מא"י, להתחבר לגאולה – לתיקון העולם בהבאת שכינה לעולם. (אולי זהו שנאמר בתנחומא: 'אמר לבניו: בני, עתידים אתם להיגאל מכאן' וכו', שלכאורה מה זה מוסיף? מספיק שיאמר שהם עתידים להקים משכן, למה לומר שהם עתידים ליגאל, זה ברור ולכאורה לא מוסיף כלום? אלא שאולי בא לרמז בזה שזהו עניינם של העצים שיעקב הביא, שזה בשל הקשר לגאולה ולמשכן).