כח, יא: ויפגע במקום: ש: מדוע דווקא "ויפגע" ולא "ויגיע"? ת: יעקב כיוון את הליכתו דווקא למקום הידוע כהר המוריה, לכן כתוב "במקום" בהא הידיעה (ב'המקום' הידוע), כלומר הוא פגע והגיע אל המקום אליו כיוון, ולא סתם הגיע לאן שהגיע ושכב שם לישון. וכן בסוף הפרשה (לב, ב): וְיַעֲקֹב, הָלַךְ לְדַרְכּוֹ; וַיִּפְגְּעוּ-בוֹ, מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, כלומר המלאכים פגשו והגיעו דווקא ליעקב, לא ללבן ולא לעשו.

כח, יד: ופרצת ימה וקדמה: ש: מדוע דווקא "ופרצת" ולא "ותתרבה ותגור"? ת: ה' רומז ליעקב שכדי להתרבות ולשלוט בשטח ולהביא ברכה לעמים, יש צורך לפרוץ וללחום, והדבר לא יבוא בקלות מכוח ההבטחה בלבד.

כט, א: וישא יעקב רגליו: ש: מדוע דווקא "וישא" ולא "וילך"? ת: יעקב בורח ונושא את רגליו בריצה, לכיוון ההפוך מחרן כדי לבלבל את עשו, כי חשב שכך עשו לא יתנכל לו יותר, בראותו שלא הגיע לחרן כמצוות הוריו. יעקב הלך ל"ארץ בני קדם" שהיא מזרח מצרים, ארצו של קדמה, בנו הקטן של ישמעאל (שהרי בני ישמעאל שכנו "מֵחֲוִילָה עַד-שׁוּר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מִצְרַיִם"; כה, יח).