כתוב בפרשה שיצחק אבינו אהב את עשיו "כי ציד בפיו", ומחובתינו לשאול, איך יתכן שיצחק אבינו, רגל במרכבה העליונה, יצחק שמסר את עצמו בעקידה, איך מה שמעניין אותו בעשיו זה "כי ציד בפיו"? 

אלא יש לפרש כך, ע"פ רש"י שהציד שהיה בפיו של עשיו זה היה ת"ת, היה צד את יצחק אביו בשאלות הלכתיות, חידושים ופלפולים.

ידוע שיש למילה "כי" כמה משמעויות, הפשט שאנו מכירים בנוגע לסיפור שלנו זה "כי=בגלל", אך ניתן לפרש גם ש "כי=כאשר" "כאשר ציד בפיו" כאשר היה לעשיו דברי תורה ופלפולים בפיו, אז יצחק אהב אותו, אותו ממש, אך כשמעשיו היו רעים שנא יצחק את מעשיו, לעומת זאת כתוב "ורבקה אוהבת את יעקב", אוהבת ככה, בלי תנאים ובלי "כי", כי אצל יעקב לא הייתה מציאות אחרת במעשיו מלבד "איש תם יושב אוהלים".

ניתן עוד לשים לב, שהפסוקים דיברו רק בלשון "אוהב" "אוהבת" ואין לשון של שנאה, כי דיברו על המעשים של עשיו כמו שביארנו לעיל, את עשיו בתור ילד גם רבקה אהבה, כמו שכתוב בהמשך הפרשה כשחששה לאבד את שני בניה, אם עשיו כזה רשע, מה הכאב שלה? אלא שהיא לא שנאה את עשיו, אלא רק את מעשיו.