פרשת עקב - פרשת המקדש

ועשית לך ארון עץ

הרב ישראל אריאל שליט"א

התורה בפרשתנו אומרת: 'בָּעֵת הַהִוא אָמַר ה' אֵלַי פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ' דברים (י, א): רש"י מפרש: 'בעת ההיא - לסוף ארבעים יום נתרצה לי ואמר לי פסל לך, ואחר כך ועשית לך ארון... ולא זה הוא הארון שעשה בצלאל, שהרי משכן לא נתעסקו בו עד לאחר יום הכפורים, כי ברדתו מן ההר צוה להם על מלאכת המשכן, ובצלאל עשה משכן תחלה ואחר כך ארון וכלים, נמצא זה ארון - אחר היה. וזהו שהיה יוצא עמהם למלחמה. ואותו שעשה בצלאל לא יצא למלחמה אלא בימי עלי, ונענשו עליו ונשבה'. לדעת רש"י שני ארונות היו, ארונו של משה עשוי עץ והיה יוצא למלחמה, וארון הזהב, שהיה נשאר תמיד בקודש הקדשים.

וכבר תמה הרמב"ן שם על דברי רש"י מדוע דווקא ארון העץ יוצא למלחמה? כן הוסיף שהדבר שנוי במחלוקת בדברי חז"ל, ודעת חכמים בתלמוד הבבלי היא, שהיה ארון אחד בלבד.

יש מן החכמים הסוברים שהיו שני ארונות, וכפי שפירש רש"י. לדעתם יש לשאול: מדוע דווקא ארונו של משה יוצא למלחמה? יתירה מזו! נראה מדברי רש"י, שכשישראל יצאו למלחמה עם ארון הזהב – 'נענשו עליו ונשבה', הווה אומר, דווקא משום שלקחו את ארון הזהב נענשו, והיה להם לקחת את ארון העץ של משה – זאת למה? במה גרע כוחו של ארון הזהב מארון העץ של משה?

ונראה לומר, על פי מה שאמרו חז"ל במסכת ראש השנה: 'וכי ידיו של משה עושות מלחמה?! - אלא בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים'. כלומר, ההתגברות על האויב היא כמידת הדבקות של ישראל באביהם שבשמים.

זה ההבדל בין ארונו של משה העשוי עץ לבין הארון שעשו ישראל שהיה של זהב, שכן, ארונו של משה נעשה מתוך אמונה טהורה בה'. משה היה בהר עם ה' וכך הוריד לוחות טהורים אל ארון טהור. לא כן ישראל, בשעה שמשה עסוק היה בקבלת התורה - הם עבדו לעגל. לפיכך, ארון הזהב שהביאו ישראל למערכה מזכיר את עוונם, שכן אמרו חז"ל בירושלמי פרק א: 'יבוא זהב הכפורת ויכפר על זהב העגל', ארון הזהב מזכיר, אפוא, את עוונם של ישראל - 'ואין קטיגור נעשה סניגור'.

אם לגבי משה הארון והלוחות נושאים על גבם את השכינה, לגבי ישראל היו הלוחות והארון עצם מוחשי, מסיבה זו הביאו אל מקום המלחמה בפלישתים את ארון הזהב מן המשכן, ועם בואו הריעו תרועה גדולה, שכן היו סבורים שהארון עצמו יש בו סגולה של הצלה. זו כוונת דברי רש"י שהבאת ארון הזהב היא סיבת הכישלון, שכן, לא הארון מביא ישועה אלא מי ששיכן שמו עליו.

מכאן מובנת דעת רש"י, מדוע נצטוו ישראל להביא את ארון העץ למלחמה, שכן, ארון העץ מזכיר אמונה טהורה בבורא עולם, אמונת משה בה' שלא נפגעה כי הוא זה בכל שנות המדבר. כשישראל נושאים עיניהם אל הארון שעשה משה - הרי הם משעבדים את לבם לאביהם שבשמים - ומנצחים.

שבת שלום