פרשת עקב, ישראל- תמיד במוקד החדשות העולמי - מדוע?

מאת: אהובה קליין.

בפרשה זו הכתוב  מרחיב את הדיבור על ייחודה ומעלותיה של ארץ ישראל-  ומציע פתרונות לחיים טובים  בשטחה: "כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה:  אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם--עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר.  אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ.  אֶרֶץ, אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶם--לֹא-תֶחְסַר כֹּל, בָּהּ; אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל, וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת. [דברים ח, ז-י]    "וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--אֶרֶץ הָרִים, וּבְקָעֹת; לִמְטַר הַשָּׁמַיִם, תִּשְׁתֶּה-מָּיִם.  אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה.  וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֺתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם--לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם, וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ....."   [דברים י"א, י"א-י"ד]

השאלות הן:

א] מה ייחודה של ארץ ישראל – מדוע הכול צופים בה?

ב] אהבת ה'- חשובה , מדוע ?

 תשובות.

ארץ ישראל- הכול צופים בה.

למרבה הפלא, מדינת ישראל , מאז  ומתמיד- מדוברת בכל אמצעי התקשורת למרות היותה מדינה קטנה וזעירה, מתוך התבוננות  בפסוקים  מגלים אנו את  סודותיה הגנוזים.

רבינו בחיי : מאיר את עיננו באומרו: כי הכתוב מציין את אוצרותיה של ארץ ישראל ,המילה ארץ מוזכרת שש פעמים:"  ארץ טובה, ארץ נחלי מים, עיינות ותהומות, ארץ חיטה ושעורה וגפן תאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש.. ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם,, ארץ אשר אבניה ברזל..."

בנוסף התורה מזכירה בפעם השביעית את המילה ארץ: "ואכלת  ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה.."

הסיבה להזכרת הארץ  שש  פעמים  היא :מהטעם שיש ברחבי תבל שישה סוגי אקלים בכדור הארץ  שמקורם בארץ ישראל והמילה "ארץ" המוזכרת בפעם השביעית היא אקלימה של ירושלים.

הראשונים מסבירים, כי המעלה המיוחדת בארץ ישראל היא: כי  התושבים הגרים בראש ההר  אינם צריכים לחפש אחר המים בירידה מההר, אלא המים יהיו בסביבתם ואלה הגרים למטה בבקעה לא  יזדקקו לטפס למעלה -על מנת לחפש את מקור המים, המים ימצאו בכל מקום.

חיזקוני אומר: כי המים תלויים ברחמי שמים בארץ ישראל , מקורות המים בארצנו תלויים במטר השמים כפי שנאמר ב"קריאת שמע" "והיה אם שמוע.."

הרמב"ן: רואה ברכה טבעית  במעיינות והנחלים כשלעצמם, כי הארץ משמשת כגן רווה ואינה  זקוקה שהנהרות ישקוה דוגמת  היאור במצרים.

המים מצויים בבקעה ובהרים ומשם יוצאים גם נחלים שנוצרים  פעמים   כתוצאה מלחות ההרים-או על ידי הגשמים המחלחלים לתוכם, או כתוצאה מהאדים, ויש גם מים שמצויים בתהום והם נקראים: "תהומות"

הרב חיים ליב שמולביץ , בספרו "שיחות  מוסר": מציע הסברים מעניינים:    נאמר: "פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם, וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹורִי וְאֶל-כָּל-שְׁכֵנָיו, בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב, וּבְחוֹף הַיָּם--אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת". [דברים א', ז] ועל כך פירש רש"י: נהר פרת אינו שייך לארץ ישראל, אך היות ונזכר עם ארץ ישראל גדלה חשיבתו עד כדי כך שנקרא: "הנהר הגדול" לכן, קל וחומר שארץ ישראל גורמת חשיבות לכל הנמצא בה לפי  שהוא זוכה לעליה רוחנית כשהוא בה ,או מופיע אתה יחדיו. כנאמר:   "שֵׁם הָאֶחָד, פִּישׁוֹן--הוּא הַסֹּבֵב, אֵת כָּל-אֶרֶץ הַחֲוִילָה, אֲשֶׁר-שָׁם, הַזָּהָב. וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח, וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם" [בראשית ב', י"ב]

וכאן רמוזים במילים: "וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוב-"אין תורה כתורת ארץ ישראל" שאותם הלומדים תורה בארץ ישראל- תורתם מעולה – הרבה יותר מלומדי התורה בגלות." כמו כן, נאמר:  " כּ֤י מִצִּיּוֹן֙ תֵּצֵ֣א תוֹרָ֔ה וּדְבַר־ יְהֹוָ֖ה מִירוּשָׁלָֽ‍ִים"׃ [ישעיהו, ב, ג]

נאמר: שאין הנבואה, נגלית, אלא בארץ ישראל ולכן  יונה הנביא ברח לתרשיש כדי להימלט מהנבואה.  גם מי שהיה בארץ ישראל וזכה לנבואה – במידה והוא יורד לחוץ לארץ אין הנבואה שורה עליו.

ויש להתפלא כיצד אנחנו לא מעריכים  די את ההשפעה ואת העלייה התורמת לנו ארץ הקודש? ואת פשר הדבר הזה למדנו מחז"ל [דברים רבה פ"ב, ח]

"אמר משה רבינו לפניו: ריבונו של עולם עצמותיו של יוסף נכנסו לארץ ישראל ואני איני  נכנס? אמר לו הקב"ה: מי  שהודה בארצו נקבר בארצו, ומי שלא הודה בארצו לא נקבר בארצו, יוסף הודה בארצו, מנין? גבירתו אומרת [אשת פוטיפר]: "רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי, לְצַחֶק בָּנוּ":[בראשית ל"ט, י"ד]  ולא כפר, אמר: "גנב גנבתי מארץ העברים" [שם מ, ט"ו]

אתה שלא הודית בארצך אין אתה נקבר בארצך, כיצד? בנות יתרו אומרות [שמות ב, י"ט]:"איש מצרי הצילנו מיד הרועים" והוא שומע ושותק.." כלומר- משה שתק ולא גילה שהוא יהודי. יתכן שחשש שאם יגלה את האמת יסכן את חייו, מכל מקום, היות ולא הודה על יהדותו וארץ ישראל- נענש ולא זכה להיקבר בה. לפי שכל מי שאינו מודה בארצו—לא יעזרו לו כל טענותיו- לפי שאין הארץ רוצה בו.

נאמר:" עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" :מכאן כדי לקבל את כל השפע מלמעלה ישנו תנאי, והוא: "מודה בארץ"- המשמעות: להכיר את חשיבותה וקדושתה של ארץ ישראל, על ידי תחושה זו - האדם נכנס תחת השפעתה המיוחדת של הארץ.

כתוב: "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן,...... וַיִּקֶן אֶת-חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר נָטָה-שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם--בְּמֵאָה, קְשִׂיטָה" [בראשית ל"ג, י"ט]

על כך מסביר אבן עזרא: "הזכיר הכתוב להודיע כי מעלה גדולה יש  לארץ ישראל, מי שיש לו חלק בה - חשוב הוא כחלק לעולם הבא" והרמב"ן מבהיר: כי מלבד המצווה של ישוב ארץ ישראל ,עצם קניית חלק בארץ נחשב לקניית חלק לעולם הבא. גם רעיון זה אמור רק על מי ש"מודה בארץ"

 הופעתן של בנות צלפחד אשר בקשו נחלה ממשה  באומרן : "לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם-אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ, כִּי אֵין לוֹ בֵּן; תְּנָה-לָּנוּ אֲחֻזָּה, בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ".[במדבר כ"ז, ד]

על כך אומר רש"י: על הנשים לא נגזרה גזרת המרגלים לפי שהן היו מחבבות את הארץ, האנשים אומרים: "נִתְּנָה רֹאשׁ, וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה".[ שם  י"ד, ד] והנשים אומרות: "תְּנָה-לָּנוּ אֲחֻזָּה"!

על פי חז"ל בקשה זו של הנשים- נבעה מתוך  שהיו מחבבות את ארץ ישראל. הן  העריכו את מעלת הקנייה של שטחי א"י. על ידי זה זכו להיכנס לארץ המובטחת – מה שלא זכו המרגלים מהטעם שמאסו בארץ חמדה.

יתכן שמסיבה זו – חטא העגל נמחל לעם ישראל- אך לא כן חטא המרגלים אשר הוציאו את דיבת הארץ רעה – לכן לא היו ראויים להיכנס לתוכה.

רש"ר מוסיף: כי בנוסף לפירות שבעת המינים שא"י השתבחה בהם, הרי אדמתה מתאימה הן לחקלאות והן לתעשייה ובספר דברי הימים מוזכר שברזל ונחושת נכרו מן המחצבים שבארץ ישראל:

נאמר: "וַיַּעֲמֵד חֹצְבִים, לַחְצוֹב אַבְנֵי גָזִית, לִבְנוֹת, בֵּית הָאֱלֹהִים.  וּבַרְזֶל לָרֹב לַמִּסְמְרִים לְדַלְתוֹת הַשְּׁעָרִים, וְלַמְחַבְּרוֹת--הֵכִין דָּוִיד; וּנְחֹשֶׁת לָרֹב" [דברי הימים א', ב-ג]

ארץ ישראל בניגוד לשאר הארצות, פוריותה  תלויה בגשמי הברכה שאלוקים מרעיף עליה:

ככתוב: "וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--אֶרֶץ הָרִים, וּבְקָעֹת; לִמְטַר הַשָּׁמַיִם, תִּשְׁתֶּה-מָּיִם.."

בניגוד לשאר ארצות העולם, זוהי ארץ שעיני ה' בה ללא הפסק! אלוקים דורש אותה- פוקח עליה עין. זוהי השגחה אלוקית! שמטרתה לייעד את עם ישראל  למטרות מוסריות שנקבעו על ידי ה' עבור האנושות.

נאמר: "עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".

לגבי המילה:  -"מֵרֵשִׁית"- ללא האות א'- מרמז לנו-כי תחילת השנה תמיד מתחילה בעניות ללא כל "הנחות מוקדמות" היא "רשה" ללא  ירושה משנה הקודמת, אין השפעה שלילית, או חיובית מהשנה שעברה - לתחילת שנה חדשה, אלא אופייה של השנה החדשה תלוי בהתנהגות המוסרית של היחיד ושל הכלל.

לגבי ירושלים  שנאמר עליה: "כי מציון תצא תורה..."- פריחתה משמשת תנאי לפריחת כל האנושות!

אהבת ה' וחשיבותה.

נאמר: "וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל- מִצְוֺתַיי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם--לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם, וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם".

רש"ר מבהיר: עם ישראל מצווה לעבוד את ה': "בְּכָל-לְבַבְכֶם, וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם"  עלינו להקדיש ולהקריב את אהבתינו לה' ולקיים את רצון ה'  בכל לבבנו ונפשנו- לעשות את רצון ה' בדבר הדאגה לזולת ותפילה לה' אשר צריכה לעשות בכוונה- וכל אהבת ה' ומילויי מצוותיו –היא אשר גורמת להצלחתנו בארצנו.

לסיכום,  על פי האמור לעיל: ניתן להסיק : כי ארץ ישראל- מיוחדת וכל טוב בה-  אוצרותיה רבים ומגוונים – היא מסוגלת ליהנות ולהאיר לעולם בתנאי שתתקיים  התורה ככתבה ולשונה ותהנה מברכת שמים -  לאור כל סגולותיה אלה היא מטבעה מושכת את תשומת ליבם של אומות העולם ללא הפסק- בתקשורת העולמית.