וחי בהם –  מטות – מסעי

·         לא,ג: הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא: יש לקיים את ציווי ה' ללא דיחוי, אף אם דיחוי היה מסייע לאדם לחיות. ה' מצווה את משה לנקום במדין בטרם ימות, ומשה מזדרז לנקום, אף כי יודע שבכך הוא מזרז את יום מותו.

·         לא,כז: בֵּין תֹּפְשֵׂי הַמִּלְחָמָה, הַיֹּצְאִים לַצָּבָא--וּבֵין, כָּל-הָעֵדָה: ראוי לתת יחס מועדף ללוחמים בצבא, ולהשוותם ליתר העם, אף אם מספרם היחסי בקרב העם הוא אפסי (12,000 מול כ 601,000).

·         לב,ה: יֻתַּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ, לַאֲחֻזָּה: ראוי לבקש מהמנהיגים ומהרשויות בקשות, אפילו כאלה הנראות חריגות ומוגזמות, אם הן חשובות לך, ולא מזיקות לאחרים.

·         לב,יז: וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר אִם-הֲבִיאֹנֻם, אֶל-מְקוֹמָם : ראוי להתגמש ולפתור מחלוקות כך שיתקבלו על דעת שני הצדדים. ראוי לתת פרהסיה להסכמות אלה ובכך להבטיח הסכמה רחבה בציבור (פסוקים כח-לב).

·         לג,ב: וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-מוֹצָאֵיהֶם, לְמַסְעֵיהֶם: ראוי לשמור זכרונות היסטוריים למען יידעו הדורות הבאים.

·         לג,לח: בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ: ראוי לציין תאריך פטירה של אנשים חשובים שהשאירו חותם על הציבור, והציבור אמור להמשיך ללמוד ממנו, גם לאחר מותו.

·         לג,נד: אֶל אֲשֶׁר-יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל, לוֹ יִהְיֶה: ראוי להיות מרוצה ממה שיוצא בגורל.

·         לו,ז: וְלֹא-תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, מִמַּטֶּה אֶל-מַטֶּה: ראוי לשמור על המבנה השבטי בעם ישראל, ולשמור על השוויון בקרקע בין כל השבטים.