בני גד וראובן

 שיר מאת: אהובה קליין ©

בני גד וראובן  רואים

שטחי מרעה רעננים

מיני דשאים  ירקרקים

מי נהרות   משקשקים.

עבר הירדן חומדים

למקניהם  הרב דואגים

בעיני משה מצטיירים

תרבות אנשים חטאים.

אהבה עזה לנכסים

בארץ חמדה מואסים

על גדרות צאן חולמים

אך את אחיהם שוכחים.

חמדת הממון בדמם

זורמת לחדרי ליבם

אך לא לעד  נהנים

מההתנחלות -ראשונים גולים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת מטות- מסעי [חומש במדבר]