בס"ד

      "בחצרות בית ה"  - דבר תורה לפרשת מטות מסעי  ב " באב התשע"ח

====================================================,

לשון הרע?

בני ישראל במהלך סדר חנייתם חונים במקום שנקרא  "חצרות" , מה מתכוון הכתוב ללמדנו בכך?

מפרש הכתוב " בחצרות ארע כידוע מעשה מרים שארע בעקבות  האשה הכושית שלקח משה

, " ותדבר מרים ואהרן  במשה אודות האשה הכושית אשר לקח כי אשה כשית לקח", מפרש רשי, " אין דיבור  אלא לשון קשה .. " ותדבר מרים, שפתחה בדיבור תחילה לפיכך הקדימה הכתוב , ומנין היתה יודעת שפרש משה מן האשה?רבי  נתן אומר, מרים הייתה בצד ציפורה בשעה שנאמר למשה " אלדד ומידד מתנבאים במחנה " כיוון ששמעה צפורה אמרה " אוי לנשותיהן של אלו אם הם נזקקים לנבואה שיהיו פורשין מנשותיהם כדרך שפרש בעלי ממני "ומשם ידעה מרים והגידה לאהרן , ומה מרים שלא  נתכוונה לגנותו קל וחומר למספר גנותו של חברו " מרים ואהרן לא הבינו את מעשה משה ולא הסכימו לכך שהוא נפרד מאשתו , הקב"ה דיבר עם משה" פה אל פה אדבר בו "

הקב"ה היה מדבר אל משה בפתאומיות  , כמו חברו או בן ביתו , מה שבניגוד  היה עם מרים ואהרון , זאת גם הסיבה שהקב"ה הופיע אליהם " בפתאומיות "  , כדי להמחיש להם את ההבדל למען יראו ויראו

נדר או " נרד"

הדיבור מופיע  גם בפרשת מטות העוסקת בנדרים, "איש כי ידור נדר לאסר איסר על נפשו  לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה " מפרש רשי" לא יעשה את דברו חולין" , הדעת מקרא מחזק את העניין   

בדברו על ערכיותו של הנדר , " כי דרש ידרשנו ה" אלהיך  מעמך והיה בך חטא" מפרש הרמב"ן , "הנדר מועיל כדי לכונן את דעותיו ומעשיו של האדם , ולמרות זאת לא ירבה בנדרי  איסור ", על האדם להציב גבולות לעצמו ביודעו את נקודות חולשתו ע"י עבודת ה" בתמימות ואמונה , ברגע שאדם נודר או אוסר על עצמו דבר כלשהו במידה מסויימת הוא עובד  את עצמו , גם אם הדבר מוביל להתחזקות במה שנדרש ממנו ,על האדם למצוא את דרכו להתגבר על יצרו , שנאמר," איזה הוא גיבור הכובש את יצרו"

המילה נדר  בהיפוך אותיות  נותנת את המילה " נרד" שלה שתי משמעויות   , אחת מלשון " לרדת" רק ברבים , אם האדם נודר ולא מקיים את נדרו הוא עלול פשוט לרדת בדרגתו  ולקבל את התוצאה ההפוכה שכן מעשיו נבעו מתוך פחד ולא מתוך קיום מצוות הקב"ה באהבה , אפשרות שניה היא בצרוף המילים" שבולת נרד " או " נרד וכרכום " שהיו חלק  מסממני הקטורת במקדש , שיבולת הנרד הינה צמח נמוך בעל שערות רבות , שנתן ריח טוב בעיקר משורשו , המילה " נרד" מופיעה גם בפ"ס," עד שהמלך במיסבו נרדי נתן ריחו"  , הפ"ס מדבר על השכינה בהר סיני בזמן מתן תורה ,שבאו ישראל ואמרו " כל אשר דיבר ה" נעשה ונשמע " , כלומר בקבלת עול המצוות ישראל העלו ריח טוב כקטורת לפני המקום

" בתוככי ירושלים"  

אנו רואים את ההבדל בין הדיבור הטוב , דהיינו קיום  מצוות התורה בדרך של, " נעשה ונשמע " , היא העשיה ללא עוררין  , גם אם, "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני " , לבין הדיבור הרע , המפריד   בין איש לאשתו , אדם ואלהיו , מה שגרם לצערנו בין השאר לחורבן שתי בתי המקדש ,  מה שמחבר אותנו עם הפ"ס ," בחצרות בית ה" ,פ"ס זה נאמר בהלל בראשי חודשים , וחגים   , אם ברצוננו להודות לשמו הגדול , להריח בריחה של הטוב של הקטורת במקדש השלישי , עלינו לעלות במעלות התורה וביחס הטוב וההוגן בין איש לרעהו, ולא  להפוך את המילה ," חצרת " ,למילה " תרצח " בהיפוך אותיות, שכן הדיבור הרע הוא בבחינת," מצורע ",המפריד בין אדם מקהילתו ומשפחתו , וכך הוא פוגע בצלמו של האדם הוא  צלם אלקים, אם נקיים את מצוות ה" יתברך בלב שלם ושמח , כל מצווה ,ודבור טוב יעלו כריח ניחוח לפני ה" ,ויהיו כאבן יקרה כאבני החושן באפודו של הכהן הגדול שיברכנו בברכות הכהונה יחד עם שוכן המעונה  בבניין המקדש השלישי בשמחה במהרה ,אמן

יפורסם בל"נ בעלון " קול מהיכל " בהכנ"ס היכל יהודה ת"א ,עריכת העלון שיר וחר