תחת אשר קינא ויכפר על בני ישראל

הייתי בברית מילה, ושמעתי שמחכים לאליהו הנביא, ואחד אומר לחברו איפה כדאי להסתכל למעלה או למטה או ליד הארון קודש או ליד הרך הנימול, אז אמרתי בא נעשה סדר בעניין ונגלה איפה אכן נמצא אליהו הנביא בברית?? ואיך נזכה לראותו או לגלותו?? ואת הסוד הזה מצווה גדולה לפרסם!!!!

 

 

בנביא מלכים א' י"ט כתוב שאליהו הנביא אומר לבורא עולם, "קנא קנאתי", ומבואר בפרקי דרבי אליעזר פכ"ח שקינא פעמיים, הוא קינא על שבתקופת אחאב היהודים לא עשו ברית מילה, וגם קנאתי בעבר בערבות מואב בשיטים על גילוי עריות, אמר לו הקדוש ברוך הוא וכי לעולם אתה מקנא?? חייך שאין עושים ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך, מכאן התקינו חכמים לעשות כיסא אחד מכובד למלאך הברית, שנקרא אליהו ז"ל מלאך הברית, שנאמר "ומלאך הברית אשר אתם חפצים".

 

ובפרישה יו"ד רס"ה סקכ"ה הביא שיש הדורשים לשבח מה שנדרש מאליהו הנביא להשתתף בכל ברית מילה, ותמה על הדורשים זאת כגנאי, וכי אליהו הוציא דיבה??? וכי מגיע לו עונש??? וגם וכי לזה יקרא עונש, להשתתף בשמחת מצווה של ברית מילה??

 

וראיתי מביאים בשם החיד"א, שהעונש של אליהו הנביא הוא שבזמן שמשתתף בברית מילה הוא מפסיד את החידושים שהתחדשו בעולם העליון.

 

וממילא נראה לי שבברית שמחדשים חידושי תורה אזי אליהו הנביא שמח מאוד כי כך שמע גם למטה חידושי תורה, ופחות הפסיד מאשר סתם ברית שהשתתף בה.

 

אבל בכל זאת מדוע ומה העניין שלכן דרש הקב"ה מאליהו הנביא כחובה להשתתף בכל ברית?? ולמה נגזר שאליהו הנביא יפסיד את החידושי תורה שמתחדשים בעת הברית מילה בעולם האמת??

 

ואפשר ליישב זאת על פי הבני יששכר תשרי מאמר ד' אות ז' ובאגרא דפרקא אות קמ"ו שנאמר לו מהרב הקדוש מה"ר שלמה מקארלין זצללה"ה הי"ד, שאמר בשם המדרש, שבשעה שאמר הקב"ה לאליהו שיצטרך להיות בכל ברית מילה שבישראל, אמר אליהו: בורא עולם הרי ידוע לך שאני קנאי גדול לשמך הגדול, ואם יהיה הבעל ברית בעל עבירה לא אוכל לסבול להיות שם!!!!

לכן הבטיחו לו הקב"ה שיכפר לבעל ברית שיתרוקן מהעבירות שבידו. עוד טען אליהו, אולי יהיה המוהל בעל עבירה, הבטיחו בורא עולם שיכפר גם למוהל.

 

טען עוד אליהו ואמר: ואולי יהיו בקהל העומדים שם בעת הברית בעלי עבירות ולא אוכל לסבלם!!! לכן הבטיח לו בורא עולם שיכפר גם לכל הציבור הנוכח בברית.

 

וכתב הבני יששכר שזה שמרומז בפרשה "תחת אשר קנא לאלקיו ויכפר על בני ישראל", שהיות ואליהו קנאי וחייב להיות בכל כל ברית והרי אינו יכול לסבול, לכן הקב"ה הבטיח לו שיכפר על בני ישראל.

 

ונראה להוסיף על דבריו, שעל כן כתוב "ויכפר" לשון עתיד ולא כתוב "וכיפר" לשון עבר, כי עדיין כוחו במותניו עד עצם היום שבכל ברית הוא מכפר על כל הנמצאים שם בברית.

 

ורבים חיפשו את המדרש הנזכר ולא מצאו, אבל בתוספות בפסחים קי"ד ד"ה ואין מיסב בסעודת מצוה – יש סמך לדבר שכתב על סעודת מילה בשם המדרש שניצול (בפשטות הכוונה לכל המשתתפים) מדינה של גיהינום.

 

אבל תוספות מוסיף, ודווקא שיש שם בני אדם מהוגנים כמובא בגמרא סנהדרין דף כ"ג. נקיי הדעת שבירושלים לא היו מסובים בסעודה, אלא כן יודעים מי מיסב עמהם.

 

 ושורש הדבר הוא בגמרא סנהדרין פ"ב "אמר לו הקב"ה למשה הקדם לפנחס שלום, שנאמר "לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום", וראויה כפרה זו שתהא מכפרת והולכת לעולם". ואפשר שהכוונה שמכפרת והולכת לעולם, זה להולכים ובאים לברית וכאמור.

 

ולפי זה מובן מדוע דרש וחייב הקב"ה מאליהו להגיע לכל ברית מילה, גם במחיר ההפסד החידושי תורה שהתחדשו בזמן הברית בעולם העליון, כי הרווח הזה שאליהו הנביא בבואו מכפר על כל העומדים שם שווה את הפסד חידושי התורה, וקל וחומר שיהיה כולו רווח אם מחדשים בברית חידושי תורה וכאמור.

ראו נא איזה ריוח עצום קיבלנו דווקא ממידת הקנאות המושלמת של פנחס, שהיות ומידה זו הייתה מידה כשרה וטהורה לטובה, לכן היה לו כוח לנצל מידה זו של קנאות לעשות את ההיפך מהקנאות, במקום להעניש בקנאות, לנקות את העוונות לפני שיהיה צורך בקנאות, ממש מחילת עוונות מושלמת בזכות מידה מושלמת זו!!!

 

וכל כך למה???? התשובה לכך, כי קנאות מושלמת לשם שמים לגמרי אין כמעט בנמצא, והיות והיא נדירה ביותר לכן יש בה עוצמה נדירה, והקב"ה שמח לנצל את שלימות המידה הזו של פנחס לכפר לדורות על עם ישראל!!!

 

לכן נתחזק כולנו במידת השלימות בכל תחומי החיים, ועד כמה שהשלימות שלנו תהיה קשה יותר להשגה ויותר נדירה, כך תגדל עוצמתה ויכולתה להשפיע טוב לכלל עם ישראל, וכל שכן לך ולמשפחתך, אז הבה נעמול בתיקון המידות בשאיפה לשלימות ובעזרת השם נראה ישועות גדולות אמן ואמן.

 

ויכפר על בני ישראל – המשך

 

לכאורה המדרש המוזכר קודם מחודש הוא ביותר, כי איך ייתכן שלכל העומדים בברית יתכפרו ויתנקו העוונות??? וכי מדוע שיזכו לכפרת עוונות אך ורק בגלל שהשתתפו בברית מילה???  ונראה שכידוע בברית אומרים ברכה "להכניסו בבריתו של אברהם אבינו", ובלשון זה יש במשמעות גם של הווה וגם של עתיד, דהיינו שהברית זה רק כניסה אבל משם יש המשך של כל החיים להתקדש בבריתו של אברהם אבינו, וכפי שהרחבתי העניין בפרשת תזריע.

 

והיות ונעשה כאן התחלה של קדושה, לכן זה כמו פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם, וכמובן פתחו של אולם הוא כאין ספור לעומת חודו של מחט אבל כך הבטיח בורא עולם שיהיה!!!! וכאן זה אכן מוחשי!!! החודו של מחט זה מצוות הברית שנעשה לקטן, וזה פותח כפתחו של אולם לכל העומדים שמקבלים כפרה על כל העוונות.

 

ובעצם כאן זה פועל כמו מה שעשה אליהו בשיטים, שהרג את זמרי ובדמו של זמרי כיפר על כל עם ישראל, כפי הכתוב בתהילים קו' ל' "ויעמוד פנחס ויפלל" ובתרגום יונתן שחבט את גופת זמרי והמדינית בקרקע, ועשה דין עם בורא עולם שבאלו יכופר לשאר העם, וכך גם עושה אליהו בברית שבדמו של התינוק הוא מכפר על כל הנמצאים שם.

 

 

לכן הנני נותן לו את בריתי שלום, והייתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם- המשך

במדרשים כתוב, "בדין הוא שיקבל שכרו", והרבה מפרשים שואלים למה בדין שיקבל שכרו?? וגם יש לשאול מדוע אכן לא נהיה כהן פנחס רק עד שהרג את זמרי זבחים ק"א, וכי מה הקשר בין הריגת זמרי לכהונת פנחס???

ולפי האמור קודם הדברים נפלאים, שמה שעשה פנחס שהרג את זמרי ומיד השתמש בדמו לכפר על עם ישראל, זו בדיוק עבודת הכהן בקרבנות, שבדם הקרבן הוא מכפר על בעל הקרבן בקרבן יחיד, ועל עם ישראל בקרבנות ציבור, וכדברי המדרש תנחומא פנחס א' ששופך דם רשעים כאילו הקריב קרבן.

 

ולכן מגיע לפנחס שיקבל את תפקיד הכהן כי הוא המחיש באופן חד וברור מה זה כפרת עוונות על ידי דם אחרים.

ועל כן "בדין שיקבל שכרו", וכאמור שמתאים מאוד שפנחס ימשיך לכפר על עם ישראל ככהן המכפר בדם הקרבנות.

וייתכן שעל כן המתין לו בורא עולם שיהיה כהן רק בהריגת זמרי, כי כך הומחש רעיון הקרבנות לעיני כל. ובעצם הכהונה לא הייתה בגדר שכר, אלא בגדר "התאמה מושלמת", כפועל היוצא ממעשהו, ולכן אין כאן מקום לשאלה, הרי שכר מצוה לא ניתן לאדם בעולם הזה, כי אכן זה לא שכר אלא התאמה מושלמת לתפקיד!!!

 

"ויכפר על בני ישראל" -  סיבת הכפרה בברית מילה לנוכחים - המשך

 

אבל עדיין יש מקום לשאול על האמור קודם, שבדם ברית המילה אליהו הנביא מכפר כקרבן על כל הנמצאים שם, כי זה נחשב כמעשה הקרבנות, והרי בקרבנות צריך וידוי וסמיכה, וגם אינו יכול להתכפר בדם של אחר, ואם כן איך מכפר דם מילה של הרך על כל הנמצאים שם???

 

ואילו במעשה זמרי נעצרה המגפה בעיקר בשבט שמעון, שם הדברים מובנים, שהיות ונהרג ממש נשיא שבטם, אם כן זה ממש דומה לקרבן, וגם יש לכל השבט שייכות אליו, אבל ברך הנולד איך במעט דם מילה של אדם חי יכפר לכל העומדים בברית, וגם מה להם ולו?? ומה מחבר בניהם???

 

ונראה לתרץ על פי שאלה נוספת, ששואלים איך ייתכן ואליהו הנביא מגיע בבת אחת לכמה בריתות שלפעמים הם מתקיימים בכמה קצוות העולם בו זמנית??

 

והבן איש חי בבניהו בן יהודע סוכה נ"ב ב' מתרץ: שלא בא כולו אלא רק חלק ממנו, שמתחלק לכמה חלקים, ולכן יבא באלף מילות ויותר אשר יזדמנו ברגע אחד שבכל מילה יבא חלק אחד ממנו.

 

והוסיף "שאין כל החלקים שווים, אלא בכל מילה יתחלק בחלק גדול לפי ערך בעלי המצווה", ולכאורה סוף דבריו תמוהים, שהרי על פי רוב כל בעלי המצוות הם בני 8 ימים, וממילא כולם שווים הם, ומה הבדל ביניהם עד כדי שחלקיהם שונים???

 

ובשפת אמת הביא בדומה לזה בשם הנועם אלימלך, שבגלל שאליהו הנביא הציל את עם ישראל לכן כביכול ניצוץ ממנו נמצא אצל כל יהודי. ומוסיף החיד"א מדבר קדמות מערכת א' וכשאדם הולך בדרך טובה, אותו חלק וניצוץ של אליהו הנביא גודל עמו לפי עבודתו, ואולי זו כוונת הבן איש חי הנ"ל וכפי שיתבאר בהמשך.

 

ובטור אור"ח רצ"ה כתב שמזכירים את אליהו הנביא במוצאי שבת, כי בשבת אין אליהו הנביא יכול לרדת לעולם הזה, כי יש תחומים למעלה מי'.

 

ומקשה החתם סופר אם כן איך אליהו הנביא בא בשבת לברית מילה?? ובפרט כשיש כמה בריתות בשבת בכמה פינות בעולם???

 

והחת"ס מתרץ שיש 2 בחינות של אליהו הנביא: יש בחינה של אליהו הנביא בגוף ויש אליהו הנביא בנשמה. ואכן בגופו אינו יכול לבוא בשבת, ולכן שרים אליהו הנביא במוצאי שבת, אבל נשמתו של אליהו הנביא יכולה להגיע בשבת כי במתים חופשי, ולנשמה אין כללי ואיסורי תחומים, וגם הנשמה יכולה בבת אחת להיות בכמה מקומות.

אמנם לפי האמור קודם בשפת אמת בשם הנועם אלימלך, והחיד"א בעצם ניצוץ מנשמת אליהו הנביא נמצא בתוכנו עצמנו, כן, צבוט את עצמך, אכן אליהו הנביא בתוכך, אל תחפש אותו בברית על התקרה או ליד הארון קודש או צמוד לתינוק, כי ניצוץ מנשמתו של אליהו נמצאת אצל כל יהודי.

 

ולכן הוא לא צריך לבוא בשבת מחוץ לתחום, כי כאמור הוא כבר שקוע בנו, רק לפעמים הוא בא מושלם כביכול בגופו וזה שייך רק במוצאי שבת ולא בשבת.

 

ולפי כל זה ייתכן, שאליהו הנביא מכפר על כל העומדים בברית, היינו דווקא על כל אלו שניצוץ אליהו הנביא שבתוכם חוזר וניעור, שמקבלים על עצמם להתחזק בשמירת הברית והתחזקות בתורה ובמצוות, וכך אצל כל אחד מתחזק וגודל ניצוץ אליהו הנביא בכל ברית שנמצא שם, לפי עבודתו ושמירתו וקבלתו והתחזקותו לעתיד בעזרת ה'.

 

ומובן גם מה שכתוב במדרש שאליהו הנביא מכפר על בעל הברית, וקשה מאוד וכי רך בן 8 יש מה לכפר בו???? ודוחק לפרש שמדובר במקרה נדיר על אדם שעשה ברית בגיל מבוגר?? אלא יתכן שהכוונה על כל יהודי שהוא שומר ויש לו שליטה כבעל הבית על בריתו בקדושה, כי בכל גיל הוא בעל ברית.

 

ואליהו הוסיף לבקש שיתכפר לא רק בעל ברית אלא גם המוהל, ואפשר שהכוונה למי שמחזק אחרים לשמור על קדושת הברית, ולאחר מכן ביקש על כל העומדים, ואולי הכוונה, שתחילה כיפר על אלו שכבר מתאמצים ומשתדלים לשמור את בריתם עד יום זה כך שקל להם יותר להתכפר, ורק אחר כך מכפר על כל העומדים שמקבלים מהיום והלאה לשמור בריתם ולהתחזק.

 

ואולי, במקום שיש צדיקים ששומרים את בריתם כראוי, וגם נמצאים עמם צדיקים שמחזקים אחרים לשמור את בריתם, אלו ואלו גורמים שלאליהו הנביא קל יותר לכפר על שאר הנמצאים בברית שיתכפר גם להם, בפרט שמקבלים על עצמם מאותו יום והלאה התחזקות בשמירת הברית, וכאמור.

 

וייתכן, שזו כוונת התוספות פסחים קי"ד האמור קודם ודווקא שיש שם בני אדם מהוגנים אז הם זוכים להינצל מדינה של גיהינום, והכוונה היא כי צריכים זכות להתנקות מעבירות על ידי אליהו הנביא בברית, והזכות היא כאמור ששמרו עד היום או שמקבלים מהיום להתחזק, ועד כמה שיש יותר אנשים כאלו הגונים בברית כך אליהו הנביא מנקה ומכפר יותר על הנמצאים בברית ובסעודת הברית שאליה התייחס תוספות.