לכאורה טענת זמרי כנגד משה "מי התיר לך את ציפורה"??? היא טענה מופקעת, שהרי ההבדל היה ברור, כי משה התחתן עם ציפורה לפני מתן תורה, ואילו זמרי בא עם המדיינית לאחר מתן תורה.

ואם כן היתרו של משה ברור, שהרי לפני מתן תורה התחתנו אפילו עם קרובי משפחה שהם באיסורי עריות ממתן תורה ואילך, כעמרם אבי משה שנשא את יוכבד דודתו, ואכן לאחר מתן תורה הם נפרדו כי זה נהפך לאיסור.

וכך גם משה פרש מאשתו ולא חי איתה אחרי מתן תורה, וכפי הלשון הרע שדיברה עליו מרים הנביאה. ואם כן למה משה וכל הסנהדרין בכו?? למה משה רבינו לא ענה לו שההבדל בין המדיינית לציפורה ברור כשמש???

ונראה לתרץ; א. שמשה הרגיש שזמרי בא רק לתקוף ולהתיר איסורים ולא בכדי לקבל תשובות, שהרי ההבדל כל כך ברור וחד ומה פתאום הוא תוקף, אין זאת אלא כי באמת הוא לא רצה לקבל תשובה ממשה, כי את מעשהו הוא יעשה בכל מקרה, כביכול בקנאות לשם שמים לקבוע היתר בדבר להציל רבים מעוון.

ובפרט שזמרי היה זקן מופלג מעל 250 שנה וכפי שמוכיח המהרש"א בסנהדרין פ"ב, שהוא שלומיאל בן צורישדי והוא שאול בן הכנענית, שהיה בנו של דינה - רש"י, ולכן הדברים היו ניכרים ומוכחים כביכול שעשה זאת רק לשם שמים.

ועוד נראה לתרץ מדוע משה והזקנים בכו, שאכן למרות שטענת זמרי נגד משה הייתה מופקעת וכאמור, בכל זאת כוונתו הייתה מעורבת בלשם שמים, שמצד אחד בא למנוע איסור חמור אחד של עבודה זרה, אבל מצד שני הוא בא להתיר את האיסור השני - זנות, וזה סוגיה קשה מאוד.

וייתכן שבגלל זה הם בכו, כי שלא ידעו האם באמת מגיע לו מיתה כשאר החוטאים בבעל פעור ובזנות שציווה ה' להוקיעם ולהורגם, או אדרבה מגיע לו שכר על פעולתו להציל רבים מעוון. ועל כן לא פלא שאומרים "עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס".