קנאות מול קנאות" - מעשה זמרי: כביכול לשם שמים
פנחס
בן אלעזר בן אהרן הכהן – בקנאו את קנאתי בתוכם
"קנאות מול קנאות" - מעשה זמרי: כביכול לשם שמים
רש"י מביא את הגמרא סנהדרין פ"ב, סוטה מ"ב שהיו השבטים מבזים אותו, הראיתם בן
פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה, בא והרג נשיא שבט מישראל, לפיכך בא הכתוב
ויחסו אחר אהרן.
ונשאלת השאלה למה ביזו אותו?? הרי ראו כמה
ניסים נעשו לו, וכפי שמפרט התרגום יונתן ש12 ניסים נעשו לו, ובכל זאת ביזו
אותו???? למה???
וגם קשה שהרי עם ישראל ראו במפורש שאחרי
פעולת פנחס מיד נפסקה המגיפה, ומוכח שפעל לטובה, אם כן מדוע ביזו אותו?? וגם
מה מועיל שהקדוש ברוך הוא ייחס אותו אחרי אהרן, הרי כולם ידעו שהוא גם נכד של
אהרן???
ואולי עם ישראל תלו את כל הניסים שנעשו
לפנחס והפסקת המגיפה - לא במעשה פנחס, אלא במעשה זמרי ובזכות זמרי.
וכדברי רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, שהקשה מה פשר המושג שהביאו
חז"ל סוטה כ"ב "עושה מעשה זמרי ומבקש שכר
כפנחס", וכי מדוע יחשוב אדם
שעושה מעשה זמרי, מעשה זנות ויבקש שכר מצווה כפנחס??
וביאר באופן נפלא, שזמרי טען שעיקר החטא
של עם ישראל עם בנות מואב היה העבודה זרה, כמו שכתוב "ויצמד ישראל
לבעל פעור ויחר אף ה' בישראל", ולכן רצה להוריד את חטא העבודה זרה על ידי
שיתיר את בנות מואב לעם ישראל, כך לא יצטרכו עם ישראל להיצמד לבעל פעור.
לכן הוא הכניס את המדיינית בתוך המחנה,
ולקח עמו 24 אלף וטען למשה שעליך להתיר את המדיינית, כי גם אתה משה התחתנת עם גויה
– ציפורה.
ואכן זמרי מכוח טענה זו התיר לעצמו הלכה
למעשה, ואחריו ימשכו כולם להכניס את בנות מואב למחנה ישראל, ולא יצאו ויחטאו עוד בבעל
פעור.