"ויקם משה וילך אל דתן ואבירם" אמר ר"ל:מכאן שאין מחזיקין במחלוקת'(סנהדרין קי' ע"א) והביא בתורה תמימה שלכאורה הרי נאמר בקידושין שיש דעה שהרב שמחל על כבודו אין כבודו מחול?והסביר שבכ"ז במקום שע"י מחילת כבודו יכול למנוע מחלוקת יכול למחול על כבודו ואף צריך כמו משה-אולם ניראה שכלל אין מכאן ראיה כיון שמביא רש"י בשם המדרש(טז,כה)'ויקם משה-כסבור שישאו לו פנים ולא עשו' מימלא אין זה כ"ך שמחל על כבודו כי חשב שיבוא ויכבדו אותו ובכך רק יגדל כבודו מימלא מה שממעט קצת מכבודו(שהולך אליהם)זה בעצם העלאת כבודו מה גם שזה לכבוד ה' שהרי המחלוקת עם קרח היתה על רצון ה' ולכן מחילת כבוד הרב בשביל כבוד שמים-זה כן מותר (גם למ"ד שהרב שמחל על כבודו אין כבודו מחול).

'דאמר רב כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו שנאמר "ולא יהיה כקרח וכעדתו" '(שם)-לכאורה איזה מן ראיה היא זו הרי קרח חלק על משה מהו רצון ה' ומימלא המחלוקת הזו ודאי שהיא אסורה שמהותה בחטא אם כן מה ראיה יש כאן שאסור להחזיק במחלוקת?(אם כי בפשטות אסור לריב אז גם סתם מחלוקת זה בחטא..)-ועוד שפשט הפס' מדבר על החולקים על הכהונה כמו שפרש"י (יז,ה)'כאשר דבר ה'..-..שיהיה הוא ובניו כהנים' וכו'?ויותר מזה במדרש מופיע-כמו שפרש"י 'ומדרשו על קרח -ומהו ביד משה ולא כתב אל משה?-רמז לחולקים על הכהונה שלוקין בצרעת כמו שלקה משה בידו' וכו'-והנה הגמ' מופיע מיד אחרי רב 'רב אשי אמר ראוי ליצטרע-כתיב הכא "ביד משה לו" וכתיב התם "ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך בחיקך" '(שם)הרי שפעם לומדים לכהונה ופעם למחלוקת כללית ולכאורה המדרש עדיף שנישמע כפשט יותר?(אם כי אפשר שחלקו המדרש והגמ'..)-וניראה שבפשטות הינו יכולים לומר שמה שהגמ' מביאה זה רק אסמכתא כי העיקר הוא על מחלוקת על הכהונה-וכיון שמצאנו במחלוקת שכזו לאו ושראוי לצרעת אז מביאים כאסמכתא לכלל המחלוקות,אולם אולי למדו זאת לכלל הדברים -גם לכהונה וגם למחלוקת משום שבפס' נאמר "כקרח וכעדתו" שלכאורה היה צ"ל 'כקרח ועדתו' מהו "וכעדתו"?-מכאן למדו שחוץ מענין הכהונה שזה מסומל בקרח (ועדתו שאיתו) יש גם מחלוקת אחרת שהיא בלי קשר לכהונה שזה מסומל ב"וכעדתו" כעין סוג אחר שבעדתו -שחלקו על עצם הכבוד שניתן למשה שזהו שאומרים דתן ואבירם "המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם תשתרר" וגו' (טז,יג)שלכאורה אם חלקו על משה בהקשר לכהונה מה הקשר שאומרים לו שלא יתגאה עליהם?מיילא בתחילה כשאמרו כולם "מדוע תתנשאו על קהל ה' "(בלשון רבים)שכיונו למשה ואהרן מובן שחשבו על הכהונה-שמשה נתן לאהרן-שכאילו זה חל על שניהם אבל כאן שמדברים ישירות על משה(בלשון יחיד)משמע שאין זה על הכהונה אלא חלקו על משה על עצם מנהיגותו-ואין לומר שאמרו זאת שלא ילכו אליו (שהרי קרא להם לבא אליו)שזהו שלא יתגאה עליהם שהם צריכים ללכת אליו-שאם זה היה כך מדוע מקשרים לא"י מה הקשר?-אלא ודאי שכוונתם היה ערעור על עצם מנהיגותו וזה מחלוקת מקינאה וכדו' -וגם על זה רמז הפס' ללאו וצרעת ע"י "וכעדתו"-הסוג השני-שחלקו שלא על הכהונה -ויוצא שיש מקום גם לשיטת המדרש וגם לשיטת הגמ' ולא חלקו(שאסורה מחלוקת כשלעצמה ואסור גם לערער על הכהונה{גם אם לא יריבו בכך}).