בס"ד

מתוך קובץ חידושי "גילו ברעדה"

בהסכמת הרב עמוס שושן - רב רכס ישובי פורייה

נכתב על ידי גיל פרידמן

התשע"ח

לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולעשות רצון בוראנו

לעילוי נשמת אבי ז"ל מיכאל בן מרטין

לעילוי נשמת אמי ז"ל ברוריה בת פאולינה

לרפואת כל חולי ישראל ובכללם, היכן שצריכים לכך:

הילה בת מיכל, הראל-בניה בן הילה, הדר בת הילה

[email protected]

"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, לְקוֹל שָׂרָי" (בראשית טז', ב')

תן דעתך ללשון נופל על לשון, שמחדא נאמר בביאת הגר "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, לְקוֹל שָׂרָי" (טז', ב'), ומאידך בגירוש בן האמה נאמר: "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ" (בראשית כא' יב'). ולשון נופל על לשון הוא: וַיִּשְׁמַע, שְׁמַע. ומה מלמדתנו התורה בכך?

חס וחלילה מלומר דבר קטרוג על האבות הקדושים. אלא דברי תורה בפטיש יפוצץ סלע, ומלמדנו המקרא דברים גם על דרך השלילה. הרי אי אפשר שלא לתמוה: האין כאן שמץ מעט חוסר ביטחון של אבינו? שהרי ה' הבטיח זה עתה לאברהם זרע, שנאמר "וְהִנֵּה דְבַר-יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר, לֹא יִירָשְׁךָ זֶה:  כִּי-אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, הוּא יִירָשֶׁךָ" (בראשית טו', ד'). ואף אברהם האמין בכך ולא הרהר, שנאמר "וְהֶאֱמִן, בַּיהוָה" (שם שם, ו'). ואם כן מה ראה אברהם לבוא אל הגר?

מחדא יש בוודאי לומר שראה אבינו מצוות ה' בכך. שהפרשיות סמוכות הן, שלאחר ההבטחה וברית בין הבתרים, מיד בסמוך באה שרה ואומרת לאברהם: "וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל-אַבְרָם, הִנֵּה-נָא עֲצָרַנִי יְהוָה מִלֶּדֶת--בֹּא-נָא אֶל-שִׁפְחָתִי" (שם טז', ב'). וכל בר דעת בודאי היה מבין זאת כהשגחה פרטית – הנה אברהם דאג מכך שלא יהיה לו בן משרה העקרה, ומיד שולח ה' פתרון בדמות הגר, ובוודאי רצון ה' הוא, ויש לעשותו.

אך מאידך, אברהם אבינו קיים את כל התורה כולה (משנה קידושין יד', ד'). והיאך יבוא על שפחה מצרית? שמא לא היה צריך להרהר בזה מעט, שמא היה עליו להתייעץ בשכינה, שמא אין זה על פי מדרגתו? והלא בעניין אחר התייעץ, שעל ברית המילה נאמר במדרש שנועץ אברהם בחבריו ענר, אשכול וממרא. ומדוע לא יתייעץ גם כאן?

ואם תמצא לומר, עשרה ניסיונות התנסה אברהם אבינו ועמד בכולם (אבות ה', ג'), והעולה מדברינו שיש כאן עוד ניסיון שלא עמד בו אבינו חס וחלילה, אל תתמה. שכך לימדונו רבותינו במקום אחר: אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר: מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים? מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים, שנאמר: וירק את חניכיו ילידי ביתו. ושמואל אמר: מפני שהפריז על מדותיו של הקב"ה, שנאמר: במה אדע כי אירשנה. ורבי יוחנן אמר: שהפריש בני אדם מלהִכנס תחת כנפי השכינה, שנאמר: תן לי הנפש והרכוש קח לך (נדרים לב', ע"א), ומדוע לא תתמה גם כאן על ניסיונות שלא עמד בהם אברהם אבינו חו"ח?

ודע מכאן, שמידה כנגד מידה התקיימה באברהם אבינו בעניין זה. שלימים אומרת שרה לאברהם לגרש את בן האמה (שם כא', י'), ומכתיבה התורה "וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד, בְּעֵינֵי אַבְרָהָם, עַל, אוֹדֹת בְּנוֹ" (שם שם יא'). ובכל זאת נאלץ לשמוע לה ולגרש. ומידה כנגד מידה היא זו ונלמדת היא מן הלשון הנופל על לשון וַיִּשְׁמַע, שְׁמַע. שאברהם שמע לשרה במקום שלכאורה לא היה לו לשמוע בפשטות כזאת, ועכשיו נאלץ לשמוע לה במקום הרע לו בכך.