" וקדשתנו במצוותיך" לפרשת במדבר וחג השבועות ,לע"נ הרב יוסף משה הכהן בן שרה זצ"ל
בס"ד ד"ת לשבת במדבר וחג השבועות ד סיון לע"נ הרב יוסף הכהן בן שרה זצ"ל "וקדשתנו במצוותיך " ----------------------------------------------------------------------------- בפרשת השבוע במדבר שצמודה לחג השבועות אנו קוראים פ"ס שנראה על פניו תמוה ולא ברור, " אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי" , ונשאל שאלה פשוטה , למה שמישהו ירצה לעשות דבר חמור כזה?ואיך מתקשר הדבר לעשרת הדברות שהוא חתונת הקב"ה וכנסת ישראל[ אנחנו]?. המלבים מפרש את הפ"ס," עתה חידש להם ציווי אחרת מפני שיש חשש שמרוב חשיבות הקודש יטהר כ"א וידחקו את עצמם קודם שיתכסו כלים כמעשה שהיו רצים ועולים בכבש על כן ציווה שאין רשות לבני קהת לעשות דבר מעצמם רק ע"פ משטרם של אהרון ובניו שיסדרו לכל אחד מה ישא וכמה שעות יסע ,אהרון ובניו יבואו ושמו איש איש על עבודתו ואל משאו " , המלבים מכוון בפירושו בכך שמרוב התלהבות לעבודת הבורא השבט הקהתי ידחקו איש את עצמו אל רעהו ובכך ימחצו חלילה את עצמם מה שיביא חלילה לאסון לא עלינו . אנו מצווים לקדש את עצמנו בקדושתו של הקב"ה בדיוק כמנהג החתן שמקדש את הכלה , וגם שיש מטבע הדברים התרגשות גדולה מאוד בטקס הקידושין , עדין נשמר סדר הברכות בשמחה וקדושה , מה שנלמד גם מעשרת הדברות מהאיסור " לא תחמוד" שהוא האחרון בהם ,ואם נבדוק ,האיסור הראשון שנמצא במצוות שבין אדם לחברו הוא "לא תרצח" , מול האיסור לא תרצח מופיע הדיבר, " אנכי ה" ומול האיסור "לא תחמוד " נמצא האיסור, " כבד את " שדומה שהוא אינו שייך למצוות שבין אדם למקום. אנו למדים שיש איסור לעבוד את עבדות ה" בהתלהבות שאינה מתחשבת בזולת , שכל אדם אמנם רוצה מחד לרוץ לראות את מלכו של עולם [ גם שהדבר בלתי אפשרי ] ומאידך רומס את חברו שרוצה אותו הדבר בדיוק ,מה שמחבר אותנו לחטאם של בני אהרון הכהן שמתו בגלל שהקריבו אש זרה , מהי בדיוק " אש זרה"? זרה למי? אומר הכתוב," ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהם אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני ה" אש זרה אשר לא ציווה ה" [ ויקרא י,א ] מפרש הספרא , " רבי ישמעאל אומר ,יכול אש זרה ממש ? תלמוד לומר אשר לא צווה אותם –הכניסהו בלא עצה, ורבי עקבא אומר , שלא הכניסהו אלא מן הכירים, שנאמר, " ויקריבו לפני ה" אש זרה" ,שלא נמלכו במשה רבן ,דבר אחר, כיוון שראו בני אהרון שקרבו כל הקרבנות ונעשו כל המעשים ולא ירדה שכינה לישראל אמר נדב לאביהו, " וכי יש לך אדם שמבשל תבשיל ללא אש?" מיד נטלו אש זרה והכניסו לבית קדש הקדשים ,אמר להם הקב"ה " אני אכבד אתכם יותר ממה שכבדתם אותי אתם הכנסתם אש טמאה ואני אשרוף אתכם באש טהורה". ועוד שרצו להוסיף אהבה על אהבה . כידוע לכהן הגדול היה מותר להכנס לקדש הקדשים רק ביום כיפור עצמו , וגם בהכנות מרובות שלא נפרטן כאן , כוננתם של נדב ואביהו הייתה אולי טובה במהות , אבל המעשה היה לא רצוי , האש הזרה הייתה פשוטו כמשמעו , זרה , בני אהרון אהבו את הקב"ה אהבה עזה ,אולם הוא לא ביקש מהם להחמיר על עצמם מעבר למה שהם מצווים , בדיוק כפ"ס," לא תוסיפו ולא תגרעו ממנו " את הציווי לא לגרוע מקיום המצות אנחנו מבינים , אבל מדוע לא להוסיף ולהדר יותר ממה שצריך ? למה לא להוסיף שבעה מינים בסוכות? או יומים שבת? שבת של ממש עם כל ההקפדות? התשובה פשוטה מאוד , למה ככה הקב"ה ציוה גם אם הדבר לא מובן לנו , למה המצווה הזו נעשית באופן הזה? אנו מצווים לקיימה כפי יכולתנו , אם לא ננהג כך אנו לוקחים לעצמנו את תפקידו של ריבנו של עולם ומחליטים איזה מצוות לקיים , מתי ומה נראה לנו מתוך התורה , אנו, אולי קשה לכתוב זאת , מסלפים את התורה במו ידינו ! הקב"ה יודע מה טוב לנו , נקח עוד דוגמא , לבעל ואשה יש כידוע מצוות פרו ורבו ,ומצוות " עונתה" מה שנכלל בתוכה הוא ימי הנדה של האישה [כל אחת לפי מנהגה],כל זאת כדי ליצור ריחוק של אהבה בין הבעל לאשתו שיהיו תמיד יחד כמובן אבל באופן המכובד והראוי ,או כמו המשפט " מיותר מידי דבש מקבלים כאב בטן " .. התורה נועדה לקיום מפ"ס" וחי בהם" המצווות נועדו כדי שנתקדש בהם , וזאת עושים ע"י קיום מצוות התורה כפי מה שצוונו ע"י ריבונו של עולם ושליחיו הרבנים אם לא כן,"איש את רעהו חיים בלעהו" מה שמתאים לפ"ס," אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשתומם" [קהלת] או - אל תהיה צדיק הרבה יותר מבוראך שאם כן אתה עלול לפגוע בעצמך ולהתעסק בטפל שלדעתך הוא העיקר , וכך לחטוא במידת הטומאה בדיוק כמו בני אהרון , אנו מצווים לדבוק בפ"ס " קדושים תהיו" , בני קהת היצטוו לעבודת את עבודת ה" בהתלהבות אך במידה הנכונה אם לא כן הם למעשה, למרות הכוונה הטובה היו חלילה נכרתים , כל עבודתם לוותה בסדר משמרותיהם ע"פ אהרון הבהן ולא כל אחד לפי דעתו לרוץ אל הקודש , בדיוק שכמו שאנו מצווים לנהוג בכל מעשינו , לאכול בקדושה ,בנחת ולא בתאווה גדולה וכך בשאר הדברים , הדבר מתאים גם איסור, " לא תחמוד בית רעך לא תחמוד אשת רעך ועבדו וחמורו כל אשר לרעך" [ שמות כ ,יד] איסור החימוד הוא לפי הפ"ס, "כל את כל אשר לרעך" , כשאדם רואה חפץ יפה שלא שייך לו הוא אולי בטבעיות מה חפץ בו , מה שמחבר אותנו לאיסור" ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם אשר אתם זונים אחריהם למען תזכרו את כל מנצוותי והייתם קדושים לאלוהיכם, אני ה" אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים " ,אמת. אם נשים לב כל מצווה היא " זכר ליציאת מצרים", גם אם לא נאמרו המילים הנ"ל , הקב"ה הוציאנו מבית עבדים תרתי משמע , כדי שלא נשתעבד ליצר הרע , לנחש אלא לחושן שהיה על ליבו של אהרון הכהן ובו היה לכל אחד משבטי ישראל מקום מכובד בו התואם את כשרונותיו ומהותו , ברגע שאנוחומדים דבר מה , אנו לא רואים את הקב"ה לנגד עינינו אנו שוכחים את המילה " אמת" שהיא למעשה אחד משמותיו של הקב"ה , כאשר אדם עובר על, " לא תגרעו ממנו " הוא יכול לפעול בכיוון של להוסיף על המצוות וזאת רק ! כדי להגיע לדרגת " לא תוסיפו עליו " , האיסור לא תחמוד מופיע מול הדיבר" כבד את",עלינו לכבד את הורינו שהביאנו לעולם כדי שנקיים את מצוות התורה ולא חלילה להפך!! שהרי נאמר" איש אמו ואביו תראו ואת מצוותי תשמורו" כך שגם ההורים צריכים לשמור את מצוות הקב"ה וכל מה שקשור בהם , ברגע שאדם עובר על צווה מסויימת הוא למעשה " הורג את הנפש" שהרי, " בצלם אלהים ברא אותו" אם אנו נבראנו," בצלמו של אלקים" , אזי אנו מצווים לדבוק בתורתו על כל רזיה שהם תילי תילים של הלכות ודקדוקים , במידה כזו שאנו נקיים את מצוותיו כפי יכולתנו באמת! ונזכור שאמת היא אחת משמותיו של הקב"ה רק אז, גם אם נגיע ל" לא תגרעו ממנו " , ולמרות הכל לא נוכל באמת , להגיע ל ,"לא תוספו עליו " , ולהגיע לקיום המצווה בשלמות, אזי יתקיים בנו הפ"ס, "מתוך שלא לשמה בה לשמה " ,שכן המצוות נועדו לקדש אותנו , וזו למעשה מטרת יציאת מצרים , שלא נטמע בתאוות הגויים, ונקים את תורת ישראל כמו בני קהת הכהנים שהתאוו לקודש אבל בצורה מסודרת וקדושה מלאה בברכתו של ה" יתברך ,אם ננהג כך אזי רצוננו שלנו יהיה רצונו של מלך מלכי המלכים מה שהופך לקשר קדוש והדדי , בדיוק כמו קידושי חתן וכלה . חג שבועות שמח שבת שלום וקיץ טוב בריא ושמח ! --------------------------------------------------------
