לקט מביאור הנצי"ב על התורה – פרשות אחרי-מות – קדושים

אחרי מות:

טז,כא: ושלח ביד איש עתי המדברה: מהו 'איש עתי'? הנצי"ב: "חכם לב, ויודע איך לעשות דבר בעתו". חשוב לדעת לא רק מה ואיך, אלא גם מתי.

יז,יג: ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם , אשר יצוד ציד חיה או עוף: מדוע התורה מציינת בעניין הצייד, דווקא לשון 'בני ישראל' ולא 'בית ישראל' כמו בכל הפרשה (כגון פסוקים ג, ח, י)? הנצי"ב: "משום ד'בית ישראל' משמע גם כן נשים, ונשים לאו בנות צידה הן, שאין דרכן בכלי זיין". למדנו ממקור נוסף שבנות לא אמורות לשרת בתפקידים קרביים בצבא.

יח,ל: ושמרתם את משמרתי: מהי ה'משמרת'? הנצי"ב: "התורה מכונה 'משמרת', שהיא משמרת את האדם מכל רע. ואמרה תורה 'ושמרתם את משמרתי' – תראו לשמור את התורה שתתקיים בישראל". התורה צריכה שימור, כדי שתשמר אותנו.

קדושים:

יט,ל: ומקדשי תיראו: מדוע יש לירוא מן המקדש? הנצי"ב: "באשר כל ברכות הארץ שעל ידי הקרבנות – מן המקדש המה יוצאין, על כן עלינו לירוא מן המקדש ולנהוג בו בקדושה, לאפוקי אם הוא בז לדברי קודש – יחבל לו (לפי משלי יג,יג), ולא תבוא עליו תועלת שבמקדש". כדי לזכות בברכת המקדש – יש להאמין ולירוא ממנו.

יט,לג: וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אותו: מדוע 'אתך' בלשון יחיד, ו'בארצכם' ו'תונו' בלשון רבים? הנצי"ב: "דרך גר להיות נדבק עם יחיד מאזרחים, משום הכי כתיב ('אתך' ולא 'אתכם') בלשון יחיד ...  אי (אם) יגור בארצכם מכל מקום 'לא תונו אותו' בלשון רבים, (כי) הכל מוזהרים על אונאתו, אפילו מי שאינו עמו באונאת ממון ... והוא לא יידע איך להיזהר בארץ נכריה (לו)". התורה מצווה להתחשב, כציבור, ודאי גם כיחידים, בגרים ולחוש את מצוקתם. אולי זאת התשובה התורנית לעניין ה"מסתננים", שהם למעשה גרים בארצנו.

כ,ז: והתקדִשתם והייתם קדושים, כי אני ה' אלוהיכם: מדוע יש להיות קדושים? הנצי"ב: "(כי) אני (ה') משגיח ומנהל אתכם, על כן רצוני בכך שתתפללו ותבקשו ממני". גם הדרישה להתקדש – היא למעננו ולטובתנו.

כ,ח: ושמרתם את חוקותי ועשיתם אותם: מה משמעות 'חוקותי' ומהו לשון 'לעשות' (ולא לקיים)? הנצי"ב: "'חוקותי' משמעו כמה פעמים מידות שהתורה נדרשת בהן ... יהא סיוע מן השמים שתשמרו חוקות התורה דקדוקי הפרשה, 'ועשיתם אותם' – תוסיפו לחדש בפלפולה ... עסק התורה מועיל לתפילה ודביקות בה'", כלומר יש לבסס את הנִלמד על ידי המידות, ועל ידי כך נזכה להידבק בה'.