ושתי המלכה - מי הייתה ומדוע נענשה?

מאת : אהובה קליין .

המלכה ושתי מוזכרת  בתחילת מגילת אסתר, כאשר המלך אחשוורוש שולח אליה את שבעת סריסיו – לצוות עליה לבוא אליו בעודו עורך משתה  מפואר , רב משתתפים.

ושתי אינה נענית לבקשתו ומסרבת להופיע, כפי שהדבר מתואר במגילה:

"גם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים--בֵּית, הַמַּלְכוּת, אֲשֶׁר, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁווֵרוֹשׁ.  בַּיּוֹם, הַשְּׁבִיעִי, כְּטוֹב לֵב-הַמֶּלֶךְ, בַּיָּיִן--אָמַר לִמְהוּמָן , בִּזְּתָא,  חַרְבוֹנָא , בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא, זֵתַר וְכַרְכַּס, שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים, הַמְשָׁרְתִים אֶת-פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵורוֹשׁ.  לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ--בְּכֶתֶר מַלְכוּת:  לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת-יָפְיָהּ, כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִיא.  וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר, בְּיַד הַסָּרִיסִים.."   [מגילת אסתר א, ט-י"ג]

השאלות הן:

א] מי הייתה ושתי ? באיזה יום ערכה משתה ?

ב]  מדוע סירבה ושתי למלא את בקשת המלך ?

ג] מה הייתה תגובת אחשוורוש ומדוע ?

ושתי המלכה.

היא הייתה בתו של בלשאצר מלך בבל, בעלת ייחוס מכובד במיוחד, הרבה יותר מאחשוורוש, ושתי הייתה, בעצם, נצר לגזע תרשישים - הלוא הוא נבוכדנצר הרשע אשר מלך בכל תבל. לעומתה - אחשוורוש היה שומר אורוות סוסים בארמונו של מלך בבל עד שלקח לעצמו את מלכות פרס.

כעת כאשר שמעה ושתי - שהמלך אחשוורוש עורך משתה לכל תושבי עיר הבירה, החליטה גם  היא - לערוך משתה מקביל למשתה שהוא ערך והודיעה- את דבר המשתה אשר תכננה לקיים בארמון  ,אשר אליו הזמינה את נשות הבירה כולן.

המשתה היה מותאם להתעניינות הנשים , המוצאות נושאים אחרים לעומת הגברים - כגון: קישוטים נאים, תכשיטים, בתים יפים ועוד..  לכן ושתי ערכה את המשתה  במקום  מעוטר במיני קישוטים מעניינים  וביצירותיהם של אומנים משובחים וידועים.

למעשה המשתה נערך בחדרו האישי של המלך, זהו חדר שהכניסה אליו אסורה בימים רגילים. אלא הייתה מותרת למלך בכבודו ובעצמו.

אך ושתי רצתה להראות את מידת שליטתה וערכה בארמון המלוכה.

כנראה משמים גרמו לה להתגאות ומשם להשפילה ,להורידה  ולהשליכה למעמקי הביזיון. במהלך המשתה- הוגשו לנשים מיני מתיקה מאכלים עדינים האהובים  עליהן במיוחד.

בנוסף לכך, ושתי הכירה את סקרנותן של הנשים  באשר למתרחש בבתים אחרים ובפרט בביתו המפואר של המלך ואת הידע הזה  ושתי סיפקה להן בשפע.

הנשים התעניינו על אורחותיו של המלך בארמון והן קיבלו לכך תשובות מהמלכה ושתי.

בתוך כל זה, ושתי לא ויתרה על שוויון הזכויות שלה- בהשוואה למלך, לכן בנוסף לכל הכיבוד העשיר שסיפקה לנשים, היא הציגה בפניהן ,אף את אוצרות המלך. ואף וגם  הייתה  עוטפת את עצמה בבגדי הכהן הגדול לכבוד ולתפארת.

 על פי "עין  יוסף"  אסת"ר ג', ט – מבואר: כי מחצית בגדי הכוהן הגדול היו אצל המלך אחשוורוש והמחצית השנייה אצל ושתי.

אך ניתן גם לשער: כי החלוקה הייתה בזמנים, ולא בבגדים, בחלק מהזמן הבגדים היו אצל המלך ובחלק אחר של הזמן היו אצל המלכה.

זה דבר שמתקבל יותר על הדעת- היות ובגדי הכהן מרשימים רק כאשר מופיעים בשלמותם על כל חלקיהם.

ואכן בשל סירובה להופיע לפני המלך נענשה בעונש מוות.

התנהגותה הייתה קלוקלת, היות ומטרתה הייתה: להושיב את הנשים מול האנשים שישבו בחצר הגינה של ארמון המלך וזאת על מנת -שהאנשים יתבוננו בנשים  ועל ידי כך יפלו ברשת יצר הרע  ויבואו לידי עבירה, חלילה.

 על פי רש"י, היא ערכה את המשתה בשבת.

במסכת מגילה נאמר: "אמר רבא:  שביעי שבת היה...שבמידה שאדם מודד בה  מודדין לו, מלמד שהייתה ושתי הרשעה מביאה בנות ישראל ומפשיטתן ערומות ועושה בהן מלאכה בשבת, היינו דכתיב: "אחרי הדברים האלה כשוך חמת המלך אחשוורוש ,זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה " - כשם שעשתה כך  נגזר עליה"

ושתי מסרבת לבוא בדבר המלך.

במסכת מגילה [י"ב, ב] נאמר:  "מאי טעמא לא אתאי?..... במתניא תנא: בא גבריאל ועשה לה זנב" את זאת לומדים מ הגימטריא של השם:"ושתי"= 716 כמניין: "גבריאל עשה לה זנב"  [לפי הסבר הגמרא]

 כדי להבין מה מקור סירובה של ושתי לבוא לפני המלך, נתבונן בכתוב:"

"בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא זֵתַר וְכַרְכַּס, שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ -" [אסתר א', י]

 מה שהכעיס את המלכה הוא:  המלך אחשוורוש  היה יכול לקרוא לה בכבודו ובעצמו כדרך שהבעל קורא לאשתו! מה ההתנשאות הזאת? חשבה.

אלא המלך אחשוורוש שלח אליה את שבעת הסריסים כדי להוכיח את יחסו אליה שעצם התואר: "מלכה"  נובע  מכוחו ועוצם ידו. וגם אם היא עורכת משתה, הרי בעיניו, היא לא יותר מאשר עבד או נתין בשושן  ולכן שלח אליה את סריסיו כדי שתציית לפקודות !

המגילה מציינת את סירובה של ושתי להגיע אליו: "וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּיַד הַסָּרִיסִים וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ". [מגילת אסתר, א', י"ב]

ושתי הרהרה על התנהגותו של המלך ויחסו המזלזל אליה, הוא מתנשא כמלך והרי בסך הכול תפקידו הקודם היה: שומר סוסים של אביה בלשאצר שהיה מסוגל לשתות יין כנגד אלף אנשים ולא להשתכר -ואילו אחשוורוש רק שתה מעט יין וכבר נשתטה משתייתו.

תגובת המלך

על כן ניתן להבין את כעסו של המלך אליה לפי שהיא פגעה בנקודה הרגישה שלו  דהיינו, בעברו הלוא מחמיא למעמדו כעת וכל מלכותו נבעה מעושרו . גם עריכת המשתה שערך הייתה במטרה - להוכיח את גדולתו ואת היותו ראוי למלוכה. ואימתי? דווקא בתום מאה ושמונים ימי משתה שערך לכל שריו ועבדיו ובסופם שבעת ימי  משתה לכל  המוזמנים בשושן הבירה.  בכך שאף להשלים את כל ההוכחות לגדולתו כמלך  ואילו ושתי זלזלה ללא מורא ופחד מפניו ועל כן תגובתו הייתה כעס בעוצמה גדולה!

בתחילה התייעץ המלך עם החכמים היהודים כיצד לנהוג בושתי.

אך הם לא ידעו כיצד לפסוק בנידון ,שכן אם יפסקו את ושתי למיתה, למחרת כאשר המלך יתפקח מהיין יאשים אותם שהם הרגוה על לא עוול בכפה ואם יפסקו: לא להרוג את ושתי ,יתלונן שהם מזלזלים בכבודו .לכן החליטו לא לפסוק כלל ואמרו לו: מיום שחרב בית המקדש וגלינו מארצנו אין לנו היכולת לדון בענייני נפשות, והם הפנו אותו לגשת אל עמון ומואב שנשארו באדמתם ומסוגלים מתוך צלילותם לפסוק את דינה. בעקבות זאת שלח המלך את שבעת הסריסים לצוות עליה שתבוא לפניו.

 כפי שכתוב:  "וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר, בְּיַד הַסָּרִיסִים; וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ".

לסיכום, ושתי שהייתה מזרע מלוכה וממעמד גבוה יותר מאחשוורוש, זלזלה בכבודו -  בנוסף לכך ,היא פגעה בבנות ישראל והייתה משעבדת אותן בשבת  כשהן בלבוש בלתי הולם[ מסכת מגילה י"ב, ע"ב] בעבודות בזויות, כגון: לנפץ פשתן וצמר, לכן  אין פלא שהיא נענשה בסופו של דבר – בעונש מוות!

על כך כבר נאמר : "כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהוָה" [ שופטים ה, ל"א]