המשכן וכליו בימינו -לע"נ אימי מורתי מרגלית בת אסתר ז"ל
ס"ד
ד" ת לפרשת תרומה לע"נ מרגלית בת אסתר ז" ל לעלון קול מהיכל א אדר התשע"ח
המשכן וכליו בימינו
--------------------------------------------------------------------------
איך בונים מקדש ?
בפרשת תרומה אנו קוראים את ציווי הקב"ה ,"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" , לכאורה נראה ששכינת ה" יתברך שורה רק באותו מקדש שהוא מבקש שנבנה עבורו ,והרי ידוע הפ"ס," מלא כל הארץ כבודו" ,ונשאל , האם אפשר בימינו בהם המקדש חרב [שיבנה במהרה ] לשחזר את השימוש בכלי המשכן והמקדש בחיי היומיום ?
בית של קדושה
ברגע שאדם יוצק לחייו תוכן רוחני והם מלאים בקיום מצווות התורה בשמחה , הוא משתמש למעשה בכלי המשכן ממש , מה שאפשר ללמוד מכך ש -"לט"המלאכות האסורות בשבת נלקחו מהמשכן
שנאמר," את שבתותי תשמרו ומקדשי תראו אני ה" , אכן מצווה גדולה לעסוק במלאכת המשכן אך יותר מצווה להמנע מהם בשבת שהיא אות ברית בינינו לבין ה" , עיקר יעודו של האדם שנברא בצלם ה" הוא "לתקן עולם במלכות שדי" וזאת ע"י הקמת המשכן , בו שורה שכינת ה" יתברך שמאירה לכל העולם , " טל " אבות המלאכה האסורות בשבת שנגזרות ממלאכת המשכן ,ניתנו לנו כדי שנקיים את
הפ"ס " שבת וינפש "ונקיים בית של קדושה ,החל בהדלקת נרות שבת ע"י אשת החיל, ומפרש הרב מרדכי אליהו זצ"ל, " הדלקת נרות שבת גורמת להדלקת המנורה במקדש של מעלה" מה שמביא את אור המקדש לביתו של האדם ומעצים את עונג השבת ,שולחנו של האדם דומה למזבח ,בגמרא נאמר," כל זמן שהמקדש קיים מזבח מכפר על ישראל ,ועכשיו שולחנו של אדם מכפר עליו שנאמר , " זה השולחן אשר לפני ה" ,הדבר בא לידי ביטוי בכך שכשם שהמזבח מכשיר את הבשר לאכילה ,כך גם שולחנו של אדם עליו אנו אוכלים ומברכים על מטעמי השבת, הייין עליו אנו מקדשים נועד להראות את גדולת יום השבת שע"י קידושו אנו שותפים במעשה בראשית , החלות עליהם אנו מברכים דומות ללחם הפנים שהיה במקדש ובמשכן ,שהרי הלחם הוא המזון הבסיסי של האדם שגם נמשל לאשתו של האדם שהיא הבסיס לבניית הבית כפ"ס ," ממרחק תביא לחמה" האישה תמיד טורחת לכבוד שבת ,גם
אם המצווה כרוכה בקושי מסוייים ,מהשגם מקשר אותנו לארון שהיה במשכן ובמקדש שמשול לארון הספרים היהודי עם ספרי הקודש שאנו מצווים להגות בהם יומם ולילה ולא להרתע מקשיים במהלך דרכנו וכך להאיר את בתינו וחיינו תרתי משמע
תשעים ושש פסוקים
בפרשתנו ישנם " צו"פסוקים , כאשר אדם מברך על מצווה מסויימת, " אשר קידשנו במצוותיו וציוונו .." הוא זוכה בהשראת שכינתו של הקב"ה עליו , אם נעיין בספר החינוך נראה שהמצווה התשעים ושש בתרי"ג המצוות היא ,"שלא להוציא את בדי הארון ממנו" ,כפ"ס "בטבעות הארן יהיו הבדים לא יסרו ממנו" ,הארון במשכן בו היו שברי לוחות הברית הוא עיקר כבודנו שכן כל המסיר את בדי הארון כאילו מסיר את התורה מליבו שכן עלינו לא להרפות מלימוד וקיום מצוות התורה כפ"ס, " בטבעות הארן יהיו הבדים", וכך להיות מחוברים תמיד לשכינה , מעל ארון הברית היו הכרובים שהיו כמלאכים דמויי זכר ונקבה , שפניהם אחד אל השני ,סימן הוא ששכינה שורה ישראל בדיוק כפ"ס,"איש ואשה זכו שכינה בינהם " הקב"ה צרף אתהאות " יוד" לאיש ואת האות " הא " לאישה כמילה," יה " ,ברגע שאנו מקיימים את מצוות ה" לא בטורח , אלא בלב שלם של שמחה של מצווה כפ"ס "בלבבי משכן אבנה ", אנו ממשיכיםא ת מלאכת המשכן והמקדש גם בימינו הן בביתנו ובבתי הכנסת, וכך אנו זוכים בשכינת עוזו וברכתו של הקב"ה עלינו ,ובבנין המקדש במהרה ,אמן
