יתרו - פרשת המקדש

אילו קירבנו לפני הר סיני – דיינו!

גנאי הוא למשה וששים ריבוא, שלא אמרו - כיתרו: ברוך ה'!

הרב ישראל אריאל שליט"א

דבר שאין צריך לומר הוא, שיתרו ייתר פרשה בתורה, את פרשת מינוי השופטים – 'ואתה תחזה'.

פחות ידועה העובדה, שיתרו חידש את פרשת ההודיה לה'. ככתוב (שמות יח, י): 'וַיֹּאמֶר יִתְרו:ֹ בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם. עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים'. מפרשה זו למדים אנו כי יש חובה להודות לה' על הצלה של יחיד וציבור.

ראה ברכות (נד, א) שם נאמר: 'הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה'. מפרש רש"י: 'הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל – כגון: מעברות הים והירדן ונחלי ארנון'.

שואלת הגמרא: 'מנא הני מילי?' ומביאה מקור מיתרו: 'ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל', וראה שם בגמרא, שמיתרו למדים להודות ולברך על נס שנעשה לציבור - 'שעשה לאבותינו נס במקום הזה', וכך ליחיד - 'שעשה לי נס במקום הזה'.

יתירה מזו! חז"ל מעלים על נס את דברי ההודיה של יתרו, שידע להודות לה' ולברכו יותר ממשה וישראל. ראה סנהדרין (צד, א): 'גנאי הוא למשה וששים ריבוא, שלא אמרו: ברוך, עד שבא יתרו ואמר: ברוך ה'!'

ואכן, תמיהה היא: הכיצד יתכן, שמשה וישראל לא העלו על דעתם לברך את ה', דבר שיתרו כהן מדין ידע לקום ולברך?

עם כל התמיה על משה וישראל, יש לתמוה על עצם דברי הגמרא המגנה אותם. הרי מי כמותם, שידעו לקום ולשורר לה' את שירת הים הנאמרת על ידי כל ישראל עד היום הזה! כך גם נשות ישראל יצאו בתופים ובמחולות עם התרחש נס  קריעת ים סוף, ועל מה, אפוא, יש לגנותם?

עוד יש לשאול: הגמרא מחפשת את המקור בתורה המלמד, שיש לברך על נס שנעשה במקום מסוים, כגון, מעברות הים, ומעברות הירדן, ומביאה ראיה מיתרו. אולם יתרו לא הגיע למקום קריעת ים סוף, כי אם 'אל המדבר אשר הוא [משה] חונה שם הר האלקים', שם אמר 'ברוך ה''. ואם כן, מנין לנו שהרואה מקום שנעשו בו ניסים לישראל מברך?

אכן, נראה שרש"י התקשה בשאלה זו, ובפירושו לגמרא כתב: 'הכי גרסינן: מנלן דמברכינן אניסא?' כלומר, יש לשנות את שאלת הגמרא, והשאלה היא: מנין שמברכים על מאורע של נס באשר הוא? זכה דורנו שראה הרבה ניסים, ועל כל נס ונס אנו צריכים להודות להקב"ה 'ברוך ה''.

 שבת שלום