בני ישראל יצאו ממצרים, ומשה החליט לא להשתמש בחוקים הקיימים, אלא ללמד אותם חובות ואיסורים חדשים ומשופרים כדי לעצב את בני ישראל לעם.

כיוון שלא היה ספר חוקים מסודר, משה לא מינה שופטים,אלא ישב לבדו, כשופט לכל העם, ויצר תקדימים. יתרו בא למחנה וראה מה משה עושה מהבוקר עד הערב. יתרו שאל בתמיהה: "מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם" (שמות יח יד). משה לא שאל את יתרו להסבר לשאלתו, אלא הסיק שיתרו לא מבין מה הוא עושה והסביר ליתרו את מעשיו (שמות יח טו-טז), וכך הוא הוכיח שהוא לא מבין מה הבעיה. יתרו הסביר למשה בפרוש: "לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה. נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה, גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ, כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ" (שמות יח יז-יח). יתרו הסביר שהעבודה היומית קשה מדי, ואפילו אם משה יעמוד במסימה היומית, הוא לא יצליח לגמור בחייו את כתיבת ספר החוקים, וזה יגרום לאובדן העם.

יתרו הציע למשה:

1. נוכח אלוהים, כתוב ספר חוקים מסודר, ולמד את העם את החוקים (שמות יח יט-כ).

2. מנה היררכיה של שופטים זוטרים ובכירים, והם ישפטו את העם. לך יביאו רק את הבעיות שספר החוקים לא פתר, ואתה תוסיף חוקים (שמות יח כא-כב).

וכך, יתרו אמר למשה, בזמן הקרוב, בני ישראל ילכו לשופטים הזוטרים, ובמידת הצורך יערערו לשופטים הבכירים, וזה יתן לך זמן חופשי לכתוב את חוקי אלוהים לעם ישראל. ואחרי כתיבת ספר החוקים, השופטים האלה יעזרו לך לנהל את העם.

משה שמע, הבין ועשה כדברי יתרו, ככתוב: "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ, וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר" (שמות יח כד). ואכן משה הפקיד את העם בידי אהרון וחור, עלה להר סיני, שמע את החוקים, ובהמשך כתב ספר חוקים מסודר לעם ישראל. וכאשר הופיעה בעיה, שלא היתה כתובה בספר, פרשת בנות צלפחד, משה שפט והוסיף תקדים (במדבר כז), ואחר כך אפילו תיקן את התקדים שלו (במדבר לו).

כך משה כתב את החוקים, ואישר לזקני בני ישראל לשפר ולהוסיף חוקים, כי התורה "לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא" (דברים ל יא-יד).

בזכות יתרו התחיל התהליך של כתיבת עשרת הדברות וחוקי התורה, ולכן יתרו זכה בפרשה לשמו.