[מאמר ארוך]נחש שרף או חשן ? לשבת וארא לע"נ גרציא בת מרים ז"ל
בס"ד ד" ת לשבת וארא לע"נ גרציא בת מרים כו טבת התשע" ח נחש ,שרף או חשן? ------------------------------------------------------------------------- משה רבנו ערב יציאתו לשליחותו של הקב"ה אל פרעה להוצאת בני ישראל מעבדות מצרים מצווה לקחת את מטהו ולהפכו לנחש ,ויאמר אליו ה" מזה בידך ? ויאמר מטה ויאמר השליכהו ארצה וישליכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו ויאמר ה" אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו, למען יאמינו כי נראה אליך ה" אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב" , בפרשת וארא אנו קוראים את הפ"ס , ויאמר ה" אל משה" ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך" משה מתחיל להראות לפרעה את אותות הקב"ה לפי בעל הטורים בתנין דווקא , ולא באות הנחש , מה עניין הנחש אם כך בתחילת דיבורו של הקב"ה אל משה שיגאל את ישראל מעבדות מצרים , משה זכה בתואר " אלקים לפרעה", איך אדם בשר ודם נהיה " אלוקים לאדם אחר " ? ומה עניין אהרון שהיה נביאו והקשר לנחש ? הנחש נזכר גם באור חיובי דווקא בפ"ס " ויאמר ה" אל משה עשה לך שרף ושים אותו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי" למה הנחש נקרא " שרף" , הרי המילה היא מלשון" שריפה"? . נחזור קצת אחורה לעניין הסנה הבוער , ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חרבה, וירא אליו מלאך ה" בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל....וירא ה" כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה , ויאמר הנני, ....ו יאמר אנכי אלהי אביך, אלהי אבהרם אלהי יצחק ואלהי יעקב" בתחילת פגישת משה עם מראה הסנה הבוער הוא רואה בראשונה את מלאך ה" , ומיד אח"כ מתגלה לפניו הקב"ה בכבודו ובעצמו , ומאוד לא ברור מה תפקיד המלאך ? הקריאה," משה משה" הכפולה מראה על חיבה מצדו של הקב"ה כלפי משה , ושוב , מה תפקיד המלאך? ישנו אימרה שנונה מלוך ז" ל הרבתה לומר, " מלאכימס בואנוס " בתרגום מלדינו " מלאכים טובים " שתפגשו תמיד אנשים טובים .. אולי אימרה זו קשורה גם למשה ואהרון למרות היותם בני אנוש ? משה רבנו ברעייתו את צאנו יתרו חותנו שלא עשה לו חיים קלים.. ראה גדי קטן מתרחק מהעדר והיה הולך בעקבותיו ורץ אחריו עד שהגיע לחיסות[ שם מקום] אמר משה , אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני שצמא אתה הרכבו על כתפו והיה מהלך , אמר הקב"ה ,יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם –חייך אתה תרעה את צאני ישראל " , הגדי שמשול לישראל כאמור, רץ למקום מעיין , וידוע שהתורה משולה למים , והרמז ברור, עם ישראל משוועים לקבלת התורה היא המים בלעדיהם אין חיים תרתי משמע . התורה גם משולה לחושן עם שתיים עשרה האבנים שהיו עליה כנגד שתיים עשרה שבטי ישראל מה החושן היה מונח על ליבו של אהרון , כך גם התורה חייבת להיות מונחת על ליבנו ,מה עוד שהחושן משול ללב הטוב , דהינו ליבו של אהרון , ולא לנחש שמשול ליצר הרע . נחזור לעניין נחש הנחושת הוא השרף מה גם ששרף גם מסמל שם נרדף למלאך , " שרפים עומדים ממעל לו " ,כמו שנאמר בפרשת במדבר " ויסעו מהר ההר דרך ים סוף... ותקצר נפש העם בדרך ,וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלוקל , וישלח ה" בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל,ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו בה" ובך התפלל את ה", ויסר מעלינו את הנחש , ויתפלל משה בעד העם, ויאמר ה" אל משה עשה לך שרף ושים אותו על נס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי, ויעש משה נחש נחושת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי " . מקריאת הפסוקים עולה שאלה מטרידה , משה הצטווה לשים שרף על נס ,מדוע משה עושה במקום השרף נחש נחושת ומה עוד שעל האדם החולה להביט אל הנחש ואזי הוא מתרפה, האם לא נראה כאן למראית עין כמובן שיש עניין של עבודה זרה? להביט אל הנחש ? מה עם הקב"ה ? שכחנו את חטא העגל ?? ברור שאין כאן שמץ של עבודה זרה ,אלא להפך, משה רבנו, ברגע שהבין שהעם חזר בו מחטאו , התפלל עבורם ולא רק עבור אלה שננשכו ע"י הנחשים , אלא עבור כל החולים! "ויעש משה נחש נחושת " והלא הקב"ה ביקש שיעשה שרף? אלא אמר משה אעשה של נחש של נחושת כדי שיראו אותו ישראל וזוכין ,מה עשה נחש הקדמוני ,ומה ארע לו ומיד יחזרו בתשובה, וזה שאמר " והביט אל נחש הנחושת וחי" וכי נחש ממית ומחיה? אלא בזמן שהנשוך או החולה מביט כלפי מעלה ומכוון ליבו לשמים וזוכר מעשה נחש וחוזר בתשובה, מיד נתרפא מחוליו" . הרמבן מחזק את עשיית נחש הנחושת באומרו," כי הוא מדרכי התורה שכל מעשיה נס בתוך נס תסיר הנזק במזיק ותרפא החולי " אנו רואים שמשה רותם את הנחש עצמו שהביא את החולי לעמו לזה שבסופו של דבר מרפא את העם! כך גם עלינו לרתום את היצר הרע ולהפכו לטוב , שנאמר, " אם פגע בך מנוול זה, משכהו לבית המדרש .... לחושן שעל ליבו של אהרון הכהן , החושן היה תכשיט מפואר השזור חוטי זהב צמר ופשתן ובתוך משבצות הזהב שבו היו מונחות שתיים עשרה אבני החושן שכל אבן הייתה אבן יקרה ובה היו חקוקים שמותם של שבטי ישראל ,שנים עשרה האבנים נבראו מאת הקב"ה בגודל זהה בלי התערבות אנושית , מה עוד שעל כל אבן היו גם שמותיהם של אבותינו ,אברהם יצחק ויעקב, כך שהכהן היה נושא על ליבו לזכרון את כל שבטי ישראל לפני ה" מה שהביא ברכה וטוב לכולם בגשמי וברוחני . החושן היה קרוי גם" אורים ותומים" שבכוחם היה לגלות דברים עתידים אודות לכך שהשם המפורש של הקב"ה שהוא סוד כמוס לנו ! היה חקוק עליו , נחזור לעניין ה" שרפים עומדים ממעל לו" וננסה לקשרם לעניין החושן והנחש . על השרפים נאמר בנבואת ישעיהו כי" שרפים עומדים ממעל לו" שעומדים כביכול מעל השכינה היושבת על כסא הכבוד [ ברור שאלה דימויים כדי לסבר לנו את האוזן]ולכאורה ענייין זה קשה שכן איך יתכן מצב שיש מישהו שמעל לשכינה? השרפים אמנם נמצאים כביכול מעל השכינה , בדיוק כמו הפ"ס " התהלך לפני והיה תמים" , מה שנאמר על אברהם אבינו שהפיץ את דרכו של הקב"ה , ונשאל , איך יתכן שאדם מיוחד ככל שיהיה , יהיה לפני הקב"ה ? תפקיד השרפים היה להוריד את חכמת הקב"ה היא התורה לעולם שלנו דרך המלאכים שהם שליחיו של הקב"ה , בדיוק כמו אברהם אבינו שהתבקש להתהלך לפני ה" ולהפיץ את דרכו באהבה וקרוב כל אדם בדיוק כאהרון הכהן שהחושן היה על ליבו , מה שמתקשר לפ"ס, "שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך כי עזה כמות האהבה , קשה כשאול קנאה ,רשפיה רשפי אש שלהבתיה" רשפי אהבת הקב"ה בערו בעצמותיו וכך הוא התגבר על היצר הרע וחבלי הפיתוי שרצו להטותו מעבודת ה" ," כחותם על לבך, כחותם על זרועך" אלו התפילין , שנאמר בקריאת שמע," ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם לאות על ידכם והיו לטוטפות בין עינכם ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם", לדבר את תורת ה" יתברך בכל מקום ובכל רגע , כך שכל חיינו יתנהלו כאשר החושן על ליבנו ולא חלילה הנחש שמנסה להסיטנו מהדרך טובה ,מה עוד שבימנו שאין לנו לצערנו את החושן והאורים והתומים, אבל יש לנו את הציצית שעליה נאמר" וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה" ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם אשר אתם זונים אחריהם למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלהיכם" , מצוות הציצית נאמרה לגברים שבינינו , אך מה עם הנשים? למה לקפח ? אמנם הנשים לא נצטוו על מצווות ציצית אבל למעשה יש גם להם חלק במצווה זו , במזמור אשת חיל שאנו שרים ביום בליל שבת נאמר" גמלתהו טוב ולא רע " , מפרש הזרע שמשון " אין הברכה שורה ביתו של אדם אלא בשביל אשתו ,להביא ברכה אל ביתך,והטעם ,שאשה נאמנת לבעלה הקב"ה שולח לו ברכה על ידה שנאמר" לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו , אמר רבי יוסי," לעולם לא קראתי לאשתי, אשתי אלא ביתי" , שהיא מדרבנת את בעלה לעסוק בתורה ומצוות ה" בדיוק כנשות ישראל בזמן שעבוד מצריים. במעשה הסנה ,משה רבנו בתחילה התעלם מהמלאך שראה עם האש הבוערת, ורק כשהקב"ה קרא לו בשמו פעמיים הוא התקרב לראותאת המראה המופלא אך נסוג לאחור קמעה בגלל קדושת המקום , משה " סרב" למראה מלאך משום שהוא רצה בקרבת הקב" ה ישירות , ולא ע"י שליח , מכאן נראה את דבקותו בהקב"ה גם שסרב בתחילה לשליחותו , אולי משום צניעותו הרבה וכבודו לאהרון אחיו הגדול , המלאך בא אולי "לבחון" את מידת דבקותו של משה בקב"ה רגע לפני שליחותו להיות " אלהים" לפרעה ולקיים את הפ"ס " התהלך לפני והיה תמים" , בכדי ללכת לפני ה" אנו צריכים לשים את החושן על ליבנו בדיוק כמו שהיה על ליבו של אהרון שהיה " אוהב את הבריות ומקרבן לתורה " מה שאי אפשר לעשות ע"י הנחש , מה שכולל גם איסור " לא תנחשו " ולהפוך את הנחש לחושן ושרף " אם פגע בך מנווול זה, משכהו לבית המדרש"... ולקיים את מצוות התורה בדבקות ואמונה תמימה בשכינתו יתברך, בדיוק כאשת החיל ש" פיה פתחה בחוכמה ותורת חסד על לשונה " .שבת שלום וחודש טוב .
