בס"ד

אמן מצילה נפשות
הסיפור המופלא שלפניכם, נשמע מפי בעל המעשה, כ"ק הגאון הצדיק גאב"ד ליעזש לונדון שליט"א, וסופר ברבים ברשותו מפי המשפיע הנודע, הגאון הצדיק רבי אברהם אלימלך בידרמן שליט"א. בתוך נאומו המרגש והמרתק בכינוס המיוחד, ועידת 'שחר אקדמך' לרכזי 'בני אמונים' בהיכלי הישיבות, אשר התקיימה בשלהי חודש תשרי האחרון.
"אם רצונכם לשמוע על מעין 'תחיית המתים' שנעשתה בזכות עניית 'אמן'",
פתח הגה"צ שליט"א את סיפורו, "הקשיבו היטב למעשה המופלא שהתרחש זה מכבר, בי"ג לחודש אלול האחרון, הלוא הוא היארצייט של הרב רבי חיים בן ציון מרמורשטיין זצ"ל. אביו של רבי יעקב דב שיבלחט"א, אשר על שמו ולזכרו החלה 'תחיית המתים' של 'בני אמונים'".
"הגה"צ רבי יהושע זאב מייזליש שליט"א, אב"ד ליעזש ונשיא מוסדות 'תורת חיים' לונדון הינו מחשובי תלמידיו של כ"ק מרן האדמו"ר רבנו יואל מסאטמאר זי"ע, וכבר בהיותו צעיר לימים זכה להימנות בין היחידים שזכו לקבלת היתר הוראה מידי רבו הגדול.
ביתו של הרבי מליעזש השוכן בשכונת סטמפורד היל אשר בלונדון הבירה, ידוע ומפורסם מזה שנים כתל תלפיות שאלפים פונים אליו. במעשיו הכבירים משלב הרבי את שלושת עמודי העולם: תורה, עבודה וגמילות חסדים, ובצל קורות ביתו חוסים עניים ואביונים אשר זוכים ליהנות משפע חסדו.
בין יתר הנהגותיה הטובות מקפידה הרבנית מליעזש תליט"א מזה זמן רב שברכות השחר הנאמרות מפיה יישמעו באוזני מי שיענה אמן אחריהן. לשם כך ממתינה היא בכל בוקר לבעלה הגה"צ שליט"א עד אשר ישוב מבית הכנסת, או אז היא אומרת את הברכות בפניו והוא עונה אחריהן אמן.
לפני כחודשיים, בבוקרו של יום ב' י"ג באלול תשע"ז, עסוקה הייתה הרבנית במטבח הבית בהכנת מאכלים ערבים לאורחים הרבים שעתידים היו לפקוד את ביתם באותו יום, ובד בבד המתינה לבעלה הגדול שישוב מבית הכנסת כדי שתוכל לומר בפניו את ברכות השחר.
באותו היום היה עומס העבודה גדול במיוחד. כאשר שב הרבי מבית מדרשו ונכנס לחדר לימודו, הייתה הרבנית שתחי' בשיאה של מלאכת הבישול. במחשבה ראשונה הסתפקה אם לעזוב את הבישולים בעיצומם וללכת לומר את הברכות כמנהגה, או שמא מוטב לסיים תחילה עם העבודות הדחופות, ולאחר מכן לגשת לאמירת הברכות בניחותא.
אלא שאז נזכרה היא במאמר חכמינו זיכרונם לברכה כי 'מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה', והחליטה שלא לוותר. 'מצוות 'אמן' צריכה להיעשות מיד', החליטה הרבנית, 'עליי להמשיך להקפיד לאומרה מוקדם ככל שאפשר, ולא להתרפות חלילה, שכן רפיון קטן עלול לגרור אחריו רפיון נוסף שאחריתו מי ישורנו'.
ממחשבה למעשה. היא נטשה בהחלטיות את הסירים המבעבעים על תכולתם הריחנית, שטפה את ידיה משיירי המאכלים ומיהרה לחדרו של הרבי.
נטלה הרבנית את הסידור בידה והחלה לומר את הברכות בכוונה ובסילודין כדרכה; 'ברוך אתה ה'... הנותן לשכוי בינה...', והרבי עונה 'אמן' בכובד ראש. 'שלא עשני גוי... פוקח עורים'. ברכה אחר ברכה נענית ב'אמן' כהלכתה, 'הנותן ליעף כח'... 'אמן!',
'ברוך אתה... המעביר שנה מעיני ותנומה מעפעפי, ויהי רצון...'".
סיימה הרבנית את סדר הברכות בברכת 'הגומל חסדים טובים לעמו ישראל', והטתה אוזנה לשמוע את ה'אמן', אלא שאז נעצרה נשימתה. ה'אמן' בוששה מלהיענות.
מבט קל בפניו של הרבי שליט"א הספיק לה כדי להבין. הרבי ישב על כיסאו בפנים חיוורות, עיניו עצומות וראשו שמוט על חזהו בחוסר אונים.
'התקף לב!', היא נחרדה, רצה כל עוד נפשה בה לעבר הטלפון, ומיהרה להתקשר לכוחות ההצלה שחשו להגיע לביתה. דקתיים חלפו עד שעצר האמבולנס ברחבה שלפני הבית בחריקת בלמים מצמררת, ומתוכו יצאו שני חובשים שמיהרו לבצע ברבי פעולות החייאה דחופות.
לאחר דקות ארוכות של מאמצים, בסייעתא דשמיא חזר הדופק, והצבע שב לפניו של הרבי. הרבי פונה במהירות לבית החולים, שם המשיכו הרופאים במלאכתם הנאמנה, עד שכעבור ימים ספורים שב הרבי בחסדי שמים לאיתנו כבתחילה.
'זהו נס מופלא שאין דרך אחרת להסבירו, מלבד אותה סייעתא דשמיא מיוחדת השמורה למקפידים על אמירת ברכות השחר בחברותא מדי בוקר, מבלי לחסר אף יום אחד', אמר הרבי שליט"א.
אילו הייתה הרבנית ממתינה במטבח, ולו לדקות ספורות בלבד, כדי לסיים עם עבודות הבישולים, הרי שבמהלך זמן זה לא הייתה יודעת מאום מהנעשה בחדרו של הרבי, ומי יודע מה היה עולה בגורלו חלילה, ישמרנו ה'.
כאשר נקבו חכמינו זיכרונם לברכה בשכרו של העונה 'אמן' ש'מאריכים לו ימיו ושנותיו', בוודאי התכוונו אף למעשה זה", סיים הגה"צ רבי אלימלך שליט"א את הסיפור המפעים, ואף הוסיף קריאה לבני הישיבות, משתתפי הוועידה:
"עליכם להפנים ולדעת כי 'אמן' היא מקור הברכה. כאשר מקפידים על דבר שבקדושה באופן קבוע, הקדוש ברוך הוא שולח סייעתא דשמיא מיוחדת.
אם תכירו באמת בערכה הגדול של מצווה זו, הרי שיקל עליכם לבצע את עבודת הקודש שבה אתם עוסקים. הבחורים שאליהם תפנו יכירו גם הם בערכה וממילא יתחזקו לקיימה".