"וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד" (בראשית מז, כז)

בסיומה של הפרשה, נראה שהעם היהודי נמצא בגן עדן קטן. יעקב אבינו מוקף במשפחתו המאוחדת, בנו יוסף הוא המשנה למלך מצרים, נכדיו לומדים איתו את דרכי האלקים, בני ישראל חיים בארץ גושן הפורייה, רבים מאוד ומצליחים מאוד. בסיפור הפרשה הזה אין שום רמז לאסון שעתיד ליפול על משפחת יעקב לדורותיה. עבודת פרך, ייאוש ושעבוד אינסופי, הממתינים להם מעבר לפינה בסיפור האנושי הזה. בהיסטוריה היהודית התרחיש הזה חזר על עצמו לעתים קרובות:

האם יהדות ספרד בתור הזהב שלה, שיערה שממתינים לצאצאיה בשנת ה'רנ"ב (1492) גירוש והמרה דת כפויה?

האם יהדות פולין, שהוזמנה לשם לפני 800 שנה וקיבלה אוטונומיה ושלטון עצמי ממלכי פולין באותה עת אפילו דמיינה אז את הפוגרום הרצחני של פרעות ת"ח-ת"ט 400 שנה אחר כך, או את האנטישמיות באותה הארץ בשנים שהובילו למלחמת העולם השנייה?

האם יהודי גרמניה, שראו את עצמם כגרמנים הטובים ביותר, חשבו שהיטלר יקום וימחק בעשור אחד את כל מה שהם חשבו שהשיגו במאות שנים?

התשובה לכל השאלות האלה היא "לא!" מהדהד. איש לא יכול היה לראות מה מחכה לו מעבר לפינה ההיסטורית.

היהדות מלאה אופטימיות ותקווה. בסופו של דבר הכול עוד יסתדר, גם אם לא מסופר לנו איך בדיוק זה יקרה. העם היהודי יצא ממצרים, התאושש מהגירוש ספרד. פולין וגרמניה הפכו לבעלות בריתנו, על פניו, והמדינה היהודית בארץ ישראל מתקיימת בהצלחה לא מועטה. אנחנו לא יודעים וגם לא יכולים לדעת מה ממתין לנו מעבר לפינה.
לפני פטירתו יעקב אבינו מברך את נכדיו (בראשית מח, טז): "הַמַּלְאָךְ הַגֹּואֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹותַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ" - הברכה הזאת תקפה לגבי כולנו גם היום.

הפילוסוף הרוסי  ניקולאי ברדייב כתב: "לפי הקריטריון המטריאליסטי והפוזיטיבי, צריכה הייתה אומה זו לעבור מזמן מן העולם. קיומה הוא תופעה מיסתורית ומופלאה, המעידה כי חיי אומה זו מתנהלים בכוח גזרה קדומה".

הסופר האמריקאי הרמן ווק כתב: "עָם זה התגבר על שורה מדהימה של צרות ופגעים, שלפי דרך הטבע אי אפשר לעמוד בהם. קיום ממושך זה, בניגוד להיגיון ההיסטורי, הוא דבר מופלא ביותר ומצריך הסבר".                     

הפילוסוף והמתמטיקאי הצרפתי בלז פסקל כתב: "מוצא אני עם מיוחד בקרן זווית של העולם. נבדל מכל שאר גויי הארץ, העתיק מכולם. עם שקורותיו קדמו במאות שנים רבות לקורות התרבויות העתיקות ביותר... עובדת קיומו של עם זה מתמיהה אותי". 

פרופ' ג'ורג' פרידמן, סוציולוג והיסטוריון צרפתי כתב: "היהודים הם 'תאונה' של ההיסטוריה, משהו שאיננו תואם את הכללים המקובלים של ההיסטוריה".

הרב דב בערל ווין, מהאתר "ישיבה" www.yeshiva.org.il

מהאתר ערכים  http://www.arachim.org/