וחי בהם - פרשת מקץ
נכתב על ידי אורן מס, 15/12/2017
וחי בהם – פרשת מקץ
מא,טז: בִּלְעָדָי: אֱלֹהִים, יַעֲנֶה אֶת-שְׁלוֹם פַּרְעֹה: יש לייחס לאלוהים את הכוחות העל-טבעיים שקבלת כמתת אלוהים.
מא,לה: וְיִצְבְּרוּ-בָר תַּחַת יַד-פַּרְעֹה: ראוי למדינה ולראשיה לשלוט באוצרות המדינה. יוסף ממליץ לצבור בר תחת ידי השלטון, ולא להורות לכל אדם בנפרד לצבור ולחסוך לצורך שנות הרעב, כדי ליהנות מיתרונות רבים, כגון שליטה ריכזוזית - ממשלתית, לשמור על הסוד של שני הרעב הבאים כדי להכפיף למצרים בעתיד מדינות נוספות, כדי לשמור פקדון לאזרח ביד השלטון ושלא יבוזבז למותרות בשנות השבע, ויתרונות נוספים.
מא,מו: וַיַּעֲבֹר בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם: ראוי למנהיג להכיר את המונהגים ואת השטח הכרה אישית, ולא רק להסתמך ולהשתמש בצווים ובפקודות, בהתאם לסמכות שנתנה לו עם קבלת טבעת המלך (מב).
מא,נא: כִּי-נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת-כָּל-עֲמָלִי: רצוי לתת לתינוק שם בעל משמעות עמוקה עבור אחד ההורים.
מב,ב: יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם: יש להתאמץ ולדאוג לספק את צרכינו, גם אם לצורך כך יש לנסוע למרחקים גדולים.
מב,כא: אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל-אָחִינוּ: ראוי לאדם לפשפש במעשיו הרעים, בבוא עליו צרה גדולה, אף אם עברו שנים רבות מהמעשה הרע שעשה.
מג,י: כִּי-עַתָּה שַׁבְנוּ, זֶה פַעֲמָיִם: במצבי לחץ מותר להעיר לאב. יהודה מאיץ באביו לשלוח את בנימין, כי השעה דוחקת והרעב מציק, ולכן מעיר לאביו ומעודדו לשלוח את בנימין.
מג,יב: וְאֶת-הַכֶּסֶף הַמּוּשָׁב בְּפִי אַמְתְּחֹתֵיכֶם, תָּשִׁיבוּ בְיֶדְכֶם - אוּלַי מִשְׁגֶּה, הוּא: יש לנהוג ביושר, ולהשיב כסף שניתן בטעות.
מג, ל: וַיָּבֹא הַחַדְרָה, וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה: לפעמים נכון שלא להציג את רגשותיך לעין כל.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
