עֹבדיה א': חֲז֖וֹן עֹֽבַדְיָ֑ה כֹּֽה־אָמַר֩ אֲדֹנָ֨י [הקריאה, ה'] [אלקים] לֶאֱד֗וֹם שְׁמוּעָ֨ה שָׁמַ֜עְנוּ מֵאֵ֤ת ה' וְצִיר֙ בַּגּוֹיִ֣ם שֻׁלָּ֔ח ק֛וּמוּ וְנָק֥וּמָה עָלֶ֖יהָ לַמִּלְחָמָֽה.

הרקע של ההפטרה וקישרה לפרשתנו

גדולי המפרשים דנו בזיהוי דמותו של עובדיה. רש"י מביא דברי חז"ל בסנהדרין (ל"ט ע"ב) שם  עוסקת הגמרא באריכות בדמותו של עובדיה, וגם מבארת במפורש פסוק פתיחת ההפטרה, ואלו דבריה: חזון עבדיה כה אמר ה' לאדום. [שואלת הגמרא] מאי שנא עובדיה לאדום [מדוע בחר ה' דוקא בעובדיה להנבא על אדום, עונה הגמרא שתי תשובות, הראשונה:] אמר רבי יצחק, אמר הקב"ה יבוא עובדיהו הדר בין שני רשעים [אחאב ואיזבל] ולא למד ממעשיהם [הרעים], וינבא על עשו הרשע, שדר בין שני צדיקים [יצחק ורבקה] ולא למד ממעשיהם [הטובים. וכך נעשה עובדיה ראוי להנבא על מפלת אדום, צאצאיו של עשו].

התשובה השניה לשאלת הגמרא: אמר אפרים מקשאה תלמידו של רבי מאיר משום רבי מאיר: עובדיה גר אדומי היה [ולכן נבחר לנבא על מפלת אדום] והיינו דאמרי אינשי: מיניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא. [עכ"ל הגמרא] פירש רש"י: אבא יער, מעצמו של יער, יכנס בתוך הגרזן להיות בית יד ויקצצו בו את היער. וכן עובדיה לאדום, ודוד למואב, והוא יצא מרות המואביה [עכ"ל רש"י].

הגמרא גם ביארה שם שעובדיה זכה לנבואה, מכיוון שבזמן איזבל אשת אחאב שרדפה והרגה את הנביאים, כמתואר בספר מלכים (א' י"ח ד') עובדיה לקח מאה נביאים והחביאם בשתי מערות, חמישים נביאים בכל אחת. הגמרא שאלה מדוע עשה כך ולא החביאם במערה אחת? עונה הגמרא, וזלה"ק: אמר רבי אלעזר: מיעקב למד שנאמר (בראשית ל"ב ח') [ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו] והיה המחנה הנשאר לפליטה. [עכ"ל הגמרא] ובדברים אלו ניתן לראות קשר ישיר בין פרשתנו לבין ההפטרה. עוד מן הענין להזכיר כי הפטרת פרשת וירא המתחילה ב'אשה אחת מנשי הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי מת ... והנושה בא לקחת את שני ילדי' [מלכים-ב' ד' א'] עפ"י התרגום יונתן שם, היה זה עובדיה הנביא אשר כילכל את הנביאים שהחביא במערה.

דעת האבן עזרא בפרקנו וכן הרד"ק שאיננו יודעים באיזה דור התנבא. אולם בעוד האבן עזרא אומר מפורש כי: לא נוכל לומר כי הוא הנזכר בספר מלכים בימי אחאב [ומנמק דבריו] כי שם כתוב [מלכים] ועובדיה היה ירא את ה', ואילו היה זה נביא בעצמו, איך יקראנו ירא השם ולא יקראנו נביא, כי הנבואה היא המעלה הנכבדת יותר?! [עכ"ל הא"ע] אך הרד"ק למרות קביעתו כי לא ידוע באיזה דור התנבא, מביא את דברי חז"ל שהובאו לעיל[1].

עניינה של אדום המוזכרת בהפטרה

המלבי"ם כותב בתחילת הפרק: הנה אדום הרעו לישראל בחורבן בית ראשון, שאז שמחו על מפלת ישראל ועל חורבן בית המקדש [שנעשה ע"י בבל], אח"כ בחורבן בית שני שנחרבה ע"י הרומיים שהם נקראו בשם 'אדום' על שעיר רומי התישבה מבני אדום, ועל שאח"כ נתיסדה אמונתם ע"י בני אדום, כמו שכתב הרב יצחק אברבנאל בישעיה (ל"ד) בראיות...ואח"כ התפשטה אמונתם הידועה ונקראו כל בעלי דתם בשם 'אדום', ותחתם סבלו ישראל גלות והריגות אין מספר במשך ימים רבים, ולעתיד יתאספו כל בעלי הדת ההיא לכבוש את ארץ ישראל מיד ישמעאלים, כמבואר בנבואת יחזקאל על ענין גוג ומגוג (ל"ב ל"ח ול"ט) ואז יתאספו כל בני ישמעאל אשר במזרח לנקום נקמת אחיהם ועז"א [ועל זה אמר] הנה שמועה שמענו (ר"ל [רוצה לומר] אני ויתר הנביאים, כי כמה נביאים נבאו על מפלת אדום)...זדון ליבך השיאך ע"י זדון ליבך שזדה בעניני האמונה לדבר על ה' תועה, ותוארים מגונים זה השיא אותה עד שאתה שוכני בחגוי סלע מרום שבתו שעלית לישב במרומו של עולם, ואומר בלבו מי יורידני ארץ, ר"ל שע"י שהאמונה הזאת תתפשט מאוד עי"כ תתנשא מלכות אדום באחרית הימים עד שלא תירא משום אדם. וה' משיב לה, דע כי גם אם תגביה כנשר וגם אם תגביה בין כוכבים, אומר אני לך שים קינך שמה! כדי שמשם אורידך נאום ה', כי הנופל ממקום נמוך אינו מסוכן כ"כ, ולכן אצוה שתשים קינך בין כוכבים כדי שתגדיל מפלתך, כמי שרוצה להפיל את אויבו ומעלהו למקום גבוה כדי שיפילו משם אל העומק ותשבר מפרקתו. ונבואה זו היא עתידה שבאחרית הימים תגדל מלכות אדום ותגבה למעלה, ומשם יוריד אותה ה' אל עמק יהושפט...עכ"ל המלבי"ם.

עליית עשו ונפילתו

בסיומה של הפרשה מוזכרים שמונת המלכים שמלכו בארץ אדום לפני מלוך מלך לבני ישראל. מבאר הרב אברהם סבע (ממגורשי ספרד) בספרו צרור המור בפרשתנו, ואלו דבריו הקדושים והנשגבים: ... וענין אלו המלכים הוא סוד נשגב, בסוד 'בונה עולמות ומחריבן' אין לנו עסק בנסתרות...ולכן שמתי לבי ועיני לראות מה זה. כי בזאת הפרשה בהתחלתה כתיב עשו הוא אדום, ובסופה ג"כ עשו הוא אדום, וכן מה זה שמנה בתחילה אלופי עשו ואח"כ מלכי אדום...ועלה בידי זהב סגור [ביטוי עפ"י מלכים-א' ז' מ"ט] ומזוקק שבעתיים, בהבטחת גאולתנו ובהשפלת עשו שונאינו. ולכן תמצא כי גדולות עשו היתה בלי סיבה, כי בפתע פתאום עלה למעלת אלופים. כי בתחילה היה איש רגלי וזהו עשו הוא אדום, ומיד עלה לאלופים וכתב אלה אלופי עשו, ומיד עלה למעלת מלכים...ואח"כ ירד ממעלתו, וממלך ירד למדרגת אלוף. וחזר לומר אח"כ אלה אלופי עשו, ואח"כ ירד ממדרגת אלוף וחזר לאיש רגלי, וחתם המאמר ואמר הוא עשו הנזכר למעלה, שהיה אלוף ומלך ואלוף, ועכשיו חזר להיות איש רגלי. וזהו חסרון גדול, ולעג וקלס לסביבותיו. ולכן אמר הנביא (עובדיה) הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאוד. וכל זה להורות על מפלתו, כי כמו שעלה בלי סיבה ירד בלי סיבה. כשיהיה במעלה עליונה ירד עד התחתונה, כמאמר הנביא (עובדיה) אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קינך משם אורידך נאום ה'[2], פתע פתאום כמו שעלית בלי סיבה. אבל גאולת ישראל אינה כן, אלא יעלו ממעלה למעלה, מקו לקו צו לצו. וכמו שאמרו במדרש שיר השירים (שיר השירים רבה ו' ט"ז) על פסוק (שיר השירים ו' י') מי זאת הנשקפה כמו שחר, כך היא גאולתן של ישראל מיד תהיה כמו שחר, שמתחלת להאיר. ואח"כ יפה כלבנה, ואח"כ ברה כחמה, ואח"כ איומה כנדגלות, שהם דגלי מעלה, בסוד ד' מחנות שכינה המאירים לשמש [במהדורת הרב בצלאל ויכלדר, בני ברק תש"ן, הפנה לזהר וישלח ק"ע ע"א]. והיה זה לפי שישראל הם חלושים מכח הצרות והגלויות, ולא יוכלו לסבול האור החזק, ולכן צריך לחזקם מעט מעט בענין שיעלו ממעלה למעלה, מאור השחר לאור הלבנה, ואח"כ לאור החמה.

וכן אמרו על פסוק (תהלים י"ח נ"א) מגדול ישועות מלכו, במדרש תהלים (שוחר טוב פרק י"ח) בתחילה 'מגדיל' הולך וגדל, ואח"כ 'מגדול' זה מלך המשיח שנעשה גדול. כך תהיה גדולתן של ישראל, גדולה והולכת ממעלה למעלה, אבל מלכות אדום כמו שעלו שלא כמנהג העולם, מעשו הוא אדום לאלופים, ומאלופים למלכים...כן תהיה מפלתם. כאומרו (עובדיה) משם אורידך, מאותה מעלה. וזה נחמה גדולה לישראל, שנראה שאעפ"י שהמלכות הרשעה עומדת במעלות עד לשמים, אנו מובטחים שיפלו ולא יוכלו קום...עכ"ל צרור המור.     

פנינה חסידית לעבודת ה': שוכני בחגוי סלע וגו' אמר בלבו מי יורידני ארץ, מבאר ה'סוד ישרים' (איזביצא, פורים) עשו אומר שהוא נולד משני צדיקים, יצחק ורבקה, לכן חשב כי יותר אין לו צורך ב'עבודה' מי יורידני ארץ, [אבל הקב"ה אומר משם אורידך נאום ה', מכיוון שלא שייך לקבל מעלות והשגות בלי שום עמל ועבודה של האדם]  (מובא בספר ביאורי חסידות לנ"ך ליש"י חסידה)