"זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר" וגו' (יג,נט) '(וכתיב "זאת התורה לצרעת הבגד ולבית")מקישם לבית מה בית מטמא בביאה אף כולם מטמאים בביאה-אי מה בית טעון ציפורים לטהרתו אף כולם יטענו צפורים לטהרתם?- ת"ל "זאת" '(תו"כ) וראה בתורה תמימה שמסביר זאת היטב כיצד למדו-אולם מדוע זה כך?-והנה דרשו במו"ק (ז,ב)'אין רואין את הנגעים במועד לא להקל ולא להחמיר דכתיב "לטהרו או לטמאו" ' והוסף בתו"כ 'מכאן דכשם שמצוה לטהרו כך מצוה לטמאו וכשם שמצוה בארץ כך מצוה בחו"ל '(-וראה בתורה תמימה)-והנה מדוע דווקא כאן בבגד הובא הדין הזה שלא רואים נגעים במועד?למה לא בצרעת הבית או אדם?-אלא שניראה שיש 3 סוגים עליהם יש צרעת-צרעת בית צרעת בגד וצרעת אדם -והנה בעולם יש 3 עיניינים-אדם מקום וזמן-וודאי שצרעת אדם כנגד אדם וצרעת בית כנגד מקום-ונישאר צרעת בגד כנגד זמן-ולכן הדין של זמן שלא רואים במועד הובא דווקא בצרעת הבגד השייכת לזמן-ומה שיש צרעת כנגד כל עניין (מקום וכו') זה משום שצרעת היא על עוון לשוה"ר שפוגע עמוק בכל קיום וענין בעולם-ולכן פוגע כנגדו בכל עניין של מהות העולם שזהו מקום זמן ואדם-ומדוע בגד כנגד זמן?-אלא שמשנים את הבגדים ע"פ מזג האויר שמשתנה במשך הזמן של השנה -וניראה שמהצד הפנימי של העניין היתי חושב שכיון שבגד הוא כנגד הזמן אז אותו יראו גם במועד-שמקלקל בחומרתו את הזמן-גם את המועד קמ"ל שהמועדים לא מתקלקלים ולכן אין בו עניין של קביעת טומאה במועד-והיתי חושב שאולי לטמא לא אבל לטהר כן ניקבע במועד כעין מכח זכות המועד -לכן למדים להקל ולהחמיר אותו דבר-שכל עניינו של צרעת זה לתקן על לשוה"ר ולכן גם לטהר לא -שלא יהיה קשר כלל למועד שהוא מנותק מצרעת(ולכן גם אין בו זכות להקל) ויותר מזה שכמו שיש עניין להקל יש עניין להחמיר לטמאו להוציא מהכח הרע הזה של לשוה"ר בעולם-ולכן אין לחלק בין טומאה וטהרה בעניין הזה-שיש טומאה כדי להגיע לטהרה ממנה שהם כעין עניין אחד של תיקון גדול-ולכן אין לחלק שאת זה יראו במועד ואת זה לא-והיתי חושב שכיון שהציפורים שמביאים זה כנגד הדיבור-שמצפצפים-אז גם בבגד יביאו זאת אע"פ שלא נאמר בו-ולכן מדגישים "זאת" שאע"פ שלשוה"ר כ"ך חמור שמטמא את כל מה שיש שם-שזהו 'שמטמא בביאה' שזה מחומרתו של לשוה"ר-וכנגדו הציפורים המצפצפות שאחת שוחטים ואחת משחררים-כעין ששוחטים לטהר מלשוה"ר ומשחררים לעוף כעין לשלוח הלאה כמו שהלשוה"ר המשיך הלאה (ועוד שציפור זה עוף שזה רמז למחשבות הרעות שקרויות "עוף" ולכן על לשוה"ר שהוא קרוב למחשבה שאומרים בפה ואין משהו ממש פיזי גדול שעושים)בכ"ז בבגד אין ציפורים אע"פ שגם הוא על לשוה"ר כיון שבו מודגש שהכל אחד -הטומאה והטהרה-ולכן אין לחלק בין הציפורים שכעין ניראה שזו נישחטת על טומאה וזו משוחררת על הטהרה ולכן לא מביאים ציפורים-והנה בגד כעין זמן ולכן בו יוצאים המועדים(ושאר צרעות לומדים ממנה)ובבתים זה כנגד מקום ולכן יוצא חו"ל שבו אין דין צרעת הבית כיון שהמקום טמא-חו"ל-ולכן גם הצרעת לא מורגשת בו-אבל שאר צרעות כן חלות בו כיון שהם באדם או בזמן ולא קשורים למקום-ולכן לא קשור זה שחו"ל טמא מעצמו-וכל עניין הצרעת מופיע אחרי "תזריע" שבא לומר שהלשוה"ר כ"ך עמוק עד שפוגע בקדושתו של האדם כ"ך עמוק כמו עד זמן שהיה בגדר זרע-וניראה שיש פגם ב3 עניינים (מקום זמן ואדם) כנגד שהלשוה"ר פוגע ב3 אנשים -האומר והשומע ומי שעליו אמרו-שפוגע בכל מה שקשור במשהו אליו(ללשוה"ר) ולכן כנגדו גם פוגם בכל מה שיש בעולם-זמן מקום ואדם-וזה ע"פ 3 דברים אלו כנגד שפוגע ב3 בלשוה"ר-וזה יוצא השנה שבת מברכין של ניסן שבו ניגאלו ובו עתידים ליגאל-שהוא ראש לזמן-שהשנה בחודשים מתחיל בניסן ולכן בו מתחיל הזמן החדש המתוקן -והוא יהיה כשהכל יתוקן-ובפרט כשעמלק ימחה-שהוא מעשו שהיה משמש את אביו בבגדים נקיים ולכן זכה שיהיה בזרעו כח להיות בזמן עד זמן הגאולה שימחוהו(שהבגד כנגד הזמן).