תולדות

כה,כא: וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ: ראוי לפעול למען אשתך וליידע אותה על פעולתך. יצחק התפלל בנוכחות אשתו, כדי ליידעה בתפילתו.

כה,כב: וַתֵּלֶךְ, לִדְרֹשׁ אֶת-יְהוָה: ראוי לפנות לה' כשאתה נתון בצרה.

כו,ה: עֵקֶב, אֲשֶׁר-שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי; וַיִּשְׁמֹר, מִשְׁמַרְתִּי: ראוי לשמוע בקול ה' ולשמור מצוותיו, כך ה' יקיים את שבועתו שנשבע לאברהם, להרבות זרע, לנתינת הארץ ולברכת הזרע (ג-ד).

כו,יח: וַיִּקְרָא לָהֶן, שֵׁמוֹת, כַּשֵּׁמֹת, אֲשֶׁר-קָרָא לָהֶן אָבִיו: ראוי לְשַׁיֵּים (לקרוא בְּשֵׁם)  דברים או אנשים הקרובים אליך ובזה לשייכם אליך.

כו,כב: וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם, וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת, וְלֹא רָבוּ, עָלֶיהָ: כדי להימנע מריב ראוי להתרחק ממקום המריבה.

כז,ד: בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי, בְּטֶרֶם אָמוּת: ראוי לאדם לברך את מי שהוא חפץ בברכתו, בטרם ימות.

כז,לו: הֲלֹא-אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה: יש לשים לב לכוחן של המילים שאתה מדבר. למילים יש כוח, ולא רק לכוונה של הדובר. עשו מתרעם על כך שברכת יצחק כוּונה אליו, ומדוע לא יבורך? אכן, מילותיו של יצחק הן הקובעות את הברכה ליעקב, אף שוודאי התכוון לעשו.