בס"ד

השו"ע פוסק בסימן שכט ס"ב שבמצב בו יש חצר ובה נמצאים בשבת יהודי יחד עם עוד כמה גויים שמהוים רוב גדול ואחד מהם הלך לחצר אחרת ונפגע ממפולת אבנים לא הולכים כאן אחרי הרוב כמו במצבים אחרים מאחר ויש כאן קביעות של מחצה על מחצה וכשיש (אפילו) ספק פיקוח נפש מחללים עליו את השבת אעפ"י שלא ידוע מיהו האדם וגם אם יש סיכוי של 90% שמדובר בגוי, אך בגלל שמצב הקביעות נשאר איתו מותר לעשות כל מה שנדרש כדי להצילו מפני שפיקוח נפש דוחה שבת אף בספק, וחשבתי לומר בעה"י שהדבר דומה לכך שהקב"ה לא מוריד גשמים רק בחצר הצדיקים אלא ברחבי העולם כולו מתוך ידיעה שגם הרשעים יהנו מאותם גשמים וזאת רק כדי שהצדיקים יהנו ויקבלו את המגיע להם ולא יצטרכו להיות בצער מפאת הרשעים שנמצאים בקרבתם.

______________________________________________

המ"ב (סימן שכט ס"ב, סק"ו) מביא את המ"א (סק"ב) שפוסק עפ"י המגיד משנה שלא מחללים את השבת במצב של פיקוח נפש כשיש לדוגמא מפולת אבנים בעיר שרובה גויים אעפ"י שידוע שיש בה גם תינוק יהודי כפי שמופיע באבן העזר סימן ד סעיף לד, ולעומת זאת קיימת דעה הפוכה של הרמ"א והגר"א שמתירים לפקח את הגל במצב כזה, אלא שחשבתי לומר בעה"י עפ"י הדעה הראשונה שאוסרת, שאם נגזרה גזירה על אותה עיר או שהגיע אליה מלאך חבלה מסיבה כזאת או אחרת עדיין יש הבדל גדול בין ההשגחה הפרטית שיש על בניו ובנותיו האהובים ביותר של ד' יתברך לבין שאר תושבי הממלכה, ורואים מכאן שאפילו ההלכה לוקחת בחשבון שהסבירות שדוקא היהודי יהיה זה שיפגע היא כ"כ נמוכה שלא מתירים לחלל את השבת במצב כזה.

______________________________________________

המ"ב בסימן שכט ס"ג סק"ט מביא את המ"א שמביא את הגמרא שאומרת שמותר להרוג את הגנב שבא במחתרת (סנהדרין עב) ופוסק מכאן שאם נפלה על אותו גנב מפולת אבנים לא מחללים עבורו את השבת מאחר והוא כבר נחשב למת כפועל יוצא של החטא החמור שעשה, כדאיתא במשנה: "הבא במחתרת נידון על שם סופו", שהרי לקח בחשבון את האפשרות הנוראה שיהרוג את בעל הבית מאחר וזה ירצה להציל את ממונו, שנאמר: אדם בהול על ממונו", וזאת הסיבה שלבעל הבית מותר להרוג את הגנב שפורץ לדירתו, שנאמר: "הבא להרגך השכם להרגו" (רש"י), והרי ידוע שהרשעים אף בחייהם קרויים מתים, ובנסיון להבין את הדין הזה חשבתי בעה"י לומר שלא זאת בלבד שאותו אדם אינו שומר שבת, אלא הוא מחלל אותה בצורה נפשעת ומנצל אותה בצורה שפלה ונבזית כדי לגנוב ולגזול מאחרים, היש לך עזות מצח, חוצפה ורשעות גדולה מזו? והרי ידוע שמכל העוונות גזל מקטרג בראש ובגללו רעב בא לעולם, והדבר מצביע על אדם שרחוק מהאמת האלוקית בצורה קיצונית ומשמיך את דרכם של אנשי דור המבול אעפ"י שיודע את חומרת העונש שספגו מידי אלוקים, שאפילו ההלכה לא משאירה לו הרבה אפשרויות, אלא שישוב בתשובה מוקדם ככל האפשר, שנאמר: "אֱמֹר אֲלֵיהֶם חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי ד' אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל" (יחזקאל לג, יא).