חייב איניש לבסומי (5 תגובות לחידוש זה)
נכתב על ידי ישראל, 25/3/2011
גמרא מגילה ז' עמוד ב: אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.
רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי איבסום קם רבה שחטיה לרבי זירא, למחר בעי רחמי ואחייה.
לשנה אמר ליה ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי, אמר ליה לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא.
גמ' זו מאד מוקשה, איך יתכן שרבה שחט את רבי זירא. הרי כשאדם שיכור מתגלים רצונותיו האמתיים, והאם כשרבה שחט את רבי זירא התגלה בו רצון עמוק של רציחה?
ונראה לתרץ שרבה שאף שיגיע הזמן שכתוב בהגדה "ואתא שוחט ושחט למלאך המות". ומתוך שכרותו נדמה לו שהנה עומד כאן מלאך המות, וצריך לשחוט אותו.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (5)
לפעמים ישנו אופי ומשיכה לדבר מסויים והחוכמה לנתב את הכוח לדבר חיובי.
כמו שמצאנו במסכת שבת: "האי מאן דבמאדים יהי גבר אשיד דמא.
א"ר אשי אי אומנא אי גנבא אי טבחא אי מוהלא" (דף קנו עמוד א)
- בתרגום חופשי: מי שנולד בזמן מאדים יהיה אדם שופך דמים.
רב אשי מלמד אותנו שינתב את כוחותיו למקצועות חיוביים שיש בהם דם.
כך ניתן לומר על שרבה שיתכן שהיה לו רצון של רציחה (לא ידוע לי מזלו) ובשעת השכירות שחט את רבי זירא.
כתבתי "ונראה לתרץ" דהיינו שנראה לי לתרץ.