פירוש וחי בהם -לך לך

יב,ה: וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן: יש לבצע עד תום את המצוות שמתחילים בביצוען. אברם צֻוָּה ללכת, ואכן הלך, שלא כמו אביו שהתחיל ללכת לכנען ונשאר בחרן (יא,לא).

יב,ז:  וַיֵּרָא יְהוָה, אֶל-אַבְרָם ... וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ: יש להודות לה' (בניית המזבח) על טובה שקבלת מה' ישירות (וירא ה', הנראה אליו).

יב,יג: אִמְרִי-נָא, אֲחֹתִי אָתְּ ... וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ: מותר לשקר ולאחז עיני אחרים כדי לשרוד בחיים.

יג,ח: אַל-נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ: יש להימנע ככל האפשר ממריבה, גם תוך כדי ויתור. אברם היה מוכן לוותר על מקום מגוריו כדי לא לריב עם לוט.

יג,יז: קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ, כִּי לְךָ, אֶתְּנֶנָּה: התהלכות בארץ הלוך ושוב, לאורך ולרוחב, כ"בעל בית", מקנה למתהלך בעלות עליה.

יד,יד: וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו, וַיָּרֶק ... וַיִּרְדֹּף: כאשר בן משפחה בצרה, יש לפעול מיד לעזרתו בכל דרך העומדת לרשותך.

יד,כב: הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל-יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן: שבועה צריכה להיות על הדבר הכי חשוב לך, על ה'.

טו,ו: וְהֶאֱמִן בַּיהוָה, וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה: יש להאמין בה'. ה' רואה זאת כצדקה עבורו.

טז,ב: וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, לְקוֹל שָׂרָי: יש לשמוע בקול האישה, בדברים שאינם אסורים. ראה הערתי לבראשית ג,יז. וכן להלן: כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ (כא,יב).

יז,כג: וַיָּמָל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתָם, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה: יש לבצע את מצוות ה' מיד וללא שהייה, ובטרם יחלוף אותו יום (בעצם היום הזה).