בס"ד

סוכות

המקדש מקום השמחה - פרשת המקדש

הרב אברהם כהנא שליט"א

הרבה מצוות מתקיימות בתחומי המקדש ומיוחדות אך ורק לחג הסוכות: ניסוך המים, ערבה, הקהל, קרבנות החג וכו'. באשר לארבעת המינים אמרה התורה: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים" (ויקרא כג,מ). מובאת מחלוקת בירושלמי (סוכה ג,יא), על איזו שמחה הכתוב מדבר: יש מי שאומר בשמחת שלמים, ויש מי שאומר שהשמחה היא בלולב. לדעת מי שאומר שהשמחה היא בשמחת שלמים, הציווי בתורה ליטול ארבעת המינים נאמר בכל מקום (גם במקדש וגם בגבולין) רק ביום הראשון בלבד. אך לדעת מי שאומר שצריך לשמוח לפני הקב"ה בשמחת לולב, לדעתו בשאר המקומות נוטלים לולב ביום הראשון בלבד, ורק בבית המקדש נוטלים שבעה ימים, שעל זה אמר הפסוק: "ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים" וכדעה זו פסק הרמב"ם (לולב ז,יג). והוסיף שהיו מקיימים את השמחה, בכך שהיו מסובבים את המזבח בארבעת המינים בכל יום ויום ואומרים אנא ה' הושיעה נא (שם ז,כג).קצת קשה, איך אפשר לשמוח בעזרת לולב?

כידוע ארבעת המינים מבטאים את כלל הציבור בעם ישראל. אולי אפשר לומר, שארבעת המינים מבטאים גם את מעשי האדם עצמו: יש מעשים שהם כולם לשם שמים כמו האתרוג, יש מעשים שמעורבים בהם כוונה לשם שמים וכוונה לשם הנאת האדם עצמו, כדוג' אדם שנותן צדקה ומתגאה בכך (כנגד הלולב וההדס). ויש מעשים שהם אך ורק להנאת האדם עצמו, (כנגד הערבה). עם ישראל בחג הסוכות נמצאים אחר יום הכיפורים, אחר שכבר התנקו מהעבירות שבידם, עתה אנו באים לבית המקדש להעלות את המעשים שלנו ולתת להם משמעות: אנו באים ומכריזים כלפי הקב"ה שכל מעשינו בסופו של דבר יעלו כריח ניחוח לפני ה' ושאר כוונות שהתכוונו בו להנאתנו יהיו בטלות ומבוטלות. השמחה מגיעה לאדם כשהוא מרגיש שלם ובלי חסרון עתה כשהאדם מרגיש שלמות הוא באמת יכול לשמוח.