בס"ד

ישנם אנשים ששוללים את האפשרות של קבלת עול תורה ומצוות בטענה שהם קיבלו על עצמם בעבר מצוה אחת ולא היה להם קל עם זה אז אם יקבלו על עצמם מצוות נוספות זה יהיה עבורם בלתי אפשרי או לכל הפחות קשה ביותר והם לא חושבים שהם יכולים להצליח בכך.

ידוע המשל על האדם שמסוגל לסחוב כמה בקבוקי מים אך עד גבול מסוים שהרי לדוגמא לא יוכל לשאת על גבו שלושה מיכלים של מתקן מים רגיל מחד ומאידך יצליח לצלול בקלות לעומקי האוקיינוס הגדול ביותר כשהוא נושא מליוני ליטרים של מים מעל גבו מבלי להרגיש כל עומס או קושי מיוחד אלא זרימה חלקה וטבעית והנאה מרובה, והטעם לכך הוא שכשהאדם מתבטל לחלוטין לדבר מסוים הוא נהיה חלק ממנו ולכן לא מרגיש כל קושי.

בחלק גדול מהמצבים בהם יש קשיים בעבודת ד' מדובר על אנשים שלבם חצוי לשניים, כשחלק אחד שייך ל-ד' יתברך, לתורה, למצוות, לרוחניות ולדברים שבקדושה וחלקו השני שייך לענייני חול של העולם הזה, לחומריות, לתאוות אסורות, לכסף, לדברים אסורים, והוא מוצא עצמו נמשך לעולם הבא מחד ומאידך גם לעולם הזה במקביל והדבר מקשה מאוד על חייו כשהוא לא מבין כמה רע הוא גורם לעצמו בכך שהוא רוקד על שתי החתונות ולא בוחר בצד הנכון באופן החלטי וחד משמעי, מאחר והוא חי בניגודיות החריפה והקיצונית ביותר שקימת בעולם הזה בין שני הצדדים הקוטביים שסותרים זה את זה בצורה החדה ביותר.

וחשבתי לומר בעה"י שאדם כזה יכול לעשות חשבון פשוט ולהציל את עצמו ואת נשמתו גם בעולם הזמני הזה וגם בעולם האינסופי הבא שהוא העיקרי, שאם כעת הוא מצליח לשחות בים הטמא של הסטרא אחרא כשהוא משרת את רצונותיו הפסולים של היצר הרע שלא צריך כלל להתאמץ כדי לגרור אותו לעשות ככל העולה על רוחו ובכך להאבידו מחיי הנצח והאינסוף וכל זאת מפני שהתרגל לכך, קל וחומר שיהיה לו הרבה יותר קל ונעים לעבור מהים המלוכלך והמצחין הזה שאף החיים בו קרויים מתים לים הטהור והקדוש של ד' יתברך מצד הסטרא קדושא שאף המתים בו קרויים חיים, ולאחר שיתרגל אליו לא יהיה מוכן להחליף אף את הפרט הכי קטן בחייו החדשים והקדושים במיליארדים, כי מי שמוכן להחליף דבר אינסופי בדבר סופי הוא איש עסקים גרוע שלא יודע לעשות חשבון פשוט או שהוא פשוט לא מכיר בכלל את ד' יתברך ולא יודע מה מחכה לו בעולם הבא.

כל אדם קיבל מאת ד' מספיק חכמה, דעת ותבונה כדי שידע מתי צריך ללחוץ על דושת הבלימה של הרכב שלו שעולה בלהבות ודוהר במהירות כלפי מטה הישר אל שאול תחתיות ולבקש חבל הצלה מהבורא ב"ה שישמח לעזור לו בכל דבר ועניין בכל שלבי העליה שלו מהביצה המצחינה בה הוא נמצא אל היכלות הקודש והאינסוף אותם יזכה לפגוש לא רק בעולם הבא אלא טעימה מהם יזכה לקבל כבר בעולם הזה, כי למי שצולל עם כל הגוף שלו לים האמת והקודש של ד' לא קשה בכלל כי הוא מבין שכל דבר שהיה הווה ויהיה זה מאיתו יתברך, כל דבר שעושה ד' הוא לטובה, ולכל דבר יש תכלית, בין הוא מצליח להבין ולתפוס זאת בשכלו האנושי ובין אם לאו, מאחר וכשיש לך את האבא שהוא מקור החכמה, הקדושה והברכות, מקור הכל שכל הכוחות שלו ואתה יודע שהוא ברא אותך ויודע מה הכי טוב בשבילך הרבה יותר ממך אתה יכול להיות רגוע ובטוח שאתה בידיים הכי טובות שיש, לא פחות מתינוק שסומך על אמו בעיניים עצומות ובטוח שכל דבר שהיא עושה עבורו הוא לא פחות מהטוב ביותר עבורו, כמו שדוד המלך ע"ה כתב על היחס בינו לבן הקב"ה: "כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי" (תהלים קלא, ב), שהרי סוף סוף בני אדם עלולים ח"ו לעשות טעויות בשונה ממלך מלכי המלכים שאצלו המושג "טעות" כלל לא קיים באוצר המושגים.