"כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך בו. ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט. ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה' ושמרת לעשות ככל אשר יורוך. על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל. והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמע אל הכהן העמד לשרת שם את ה' אלקיך או אל השפט ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל. וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד" (דברים יז,ח-יג). ג' אלול הוא יום פטירתו של מרן הרב זצ"ל, תאריך זה סמוך לפרשת שופטים. אין זה מקרה, אלא ברב זצ"ל חל הפס' האלו שפותחים את פרשתנו. הרב היה בירושלים ומשם יצאה תורתו לכל בנ"י. היו שהתנגדו לרב (ואף ביזוהו רח"ל), אולם זה בשל שלא היו בדרגתו הגדולה, ולכן היצה"ר שלט בהם בזה, על אף תורתם, כיון שנתנו לו פתח. הרי הם כאותו "האיש אשר יעשה בזדון", הם היו נגד ה'ציונים' ולכן בכוונה התנגדו, ובכך טעו. הרב דיבר ישר, והם לא ראו ישר, מעין הנאמר: "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" 'ימין ושמאל- אפילו נראים בעיניך על שמאל שהוא ימין, ועל ימין שהוא שמאל - שמע להם' (ספרי). וביר' נאמר: 'דתני: יכול אם יאמרו לך על ימין שהיא שמאל ועל שמאל שהיא ימין תשמע להם? ת"ל "ללכת ימין ושמאל", שיאמרו לך על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהוא שמאל' (יר' הוריות א,א). אלא שמדוייק בספרי 'אפילו נראים בעיניך', שבעיניך זה כהפוך, אבל האמת היא שהם צודקים, רק אתה לא רואה נכון מהו ימין ומהו שמאל. כך אותם מתנגדיו לא ראו נכון מהי הדרך האמתית, וחשבו עצמם לצודקים. דרכו של מרן הרב השפיעה שישאר קשר של תורה לאותם חילונים קיצוניים, שאלמלא הוא מי יודע לאן היו מגיעים, היו נאבדים מבנ"י (כמו שבימנו הרפורמים מתבוללים ונעלמים). אותו זמן היו רבים מאוד הנעשים חילונים (חזרה בתשובה לא הייתה בכלל בדמיון אפילו), ובכ"ז הרב לא התייאש וקירבם, וכך נישאר להם קשר ליהדות (להיפך מאחרים שריחקו אותם), וכיום ב"ה רואים את התוצאות של זה, חזרה בתשובה המונית, דבר שלא היה עולה במחשבה באותם ימים קשים. הרב זצ"ל התווה את הדרך למדינה בחזונו (שכיום ממשיך ומתקדם, כראייתו הגדולה, לקראת הגילוי של המדינה כיסוד כסא ה' בעולם), אע"פ שבאותו זמן היה נראה שההגעה לארץ היא בשביל כפירה בה' ח"ו, ראה הרב זצ"ל את התהליכים באמתיותם הפנימית. זהו כהמשך: "כי תבא אל הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבתי. שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלקיך בו" וגו' (דברים יז,יד) שמבקשים מלך "ככל הגוים", לא בשביל לעשות רצון ה', אלא להידמות לגויים, ובכ"ז שמים מלך "אשר יבחר ה' אלקיך בו", ה' בוחר בו. כך החלוצים רצו מדינה (שזהו שלטון, כעין שהמלך הוא השלטון) וזאת כדי להידמות לשאר העמים, ובכ"ז היה זה גלגול מאת הקב"ה שרצה ובחר שכך יתגלגל. העמדת מלך קשורה לביאת א"י, שלכן "כי תבא אל הארץ... וירשתה וישבתה בה" וגו', שקודם צריך הגעה וישוב הארץ, שזהו כמו שעלו החלוצים לארץ וישובה. בפרשתנו גם ישנה מעלת השלום: "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום" (כ,י) כך גם מרן הרב זצ"ל היה מאיר פנים לשלום לכולם, במעשיו היומיומים (שאיחד בבנ"י) ובתורתו (שלימוד תורה משול כמלחמה [סנהדרין מב,א]). להיפך ממתנגדיו שחיפשו ריב ומדון (ועשו רבות כדי לחרחר ריב נגד הרב זצ"ל), והרבות מחלוקות ופירוד בעם. בסוף הפרשה מובאת פרשת עגלה ערופה, שבה מובא אחריותם של הת"ח לדאוג לכל הבא באזורם: 'זקני אותה העיר רוחצין את ידיהן במים במקום עריפה של עגלה, ואומרים "ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו". וכי על דעתנו עלתה, שזקני בית דין שופכי דמים הן? אלא שלא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזון, ולא ראינוהו והנחנוהו בלא לויה' (משנה סוטה ט,ו). כך מרן הרב זצ"ל היה עוזר לכל מי שבא לבקש עזרה, גם למתנגדיו החריפים ביותר, שביזוהו ברבים, בכ"ז כשבאו לבקש ממנו מכתב המלצה לצדקה (כי ידעו שיכבדו את מכתבו) לא זרקם מכל המדרגות, אלא כתב להם המלצה חמה. נראה שנפטר בחודש אלול, שהוא חודש ההכנה לקראת הימים הנוראים בהם במיוחד מתגלית מלכות ה' בעולם (ולכן אומרים בתפילה 'המלך'), ובכל חודש אלול תוקעים בשופר. זהו כמהות חיי הרב זצ"ל, שהכין לקראת הופעת מלכות ה' בעולם, שמתגלה דרך שלטון יהודי בא"י, וקשור לגאולה (אז תהיה מלכות ה' שלמה בעולם, וכן קשור לתקיעת השופר הגדול לחרותנו). הרב עודד עליה לארץ, כעין הברכה 'תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גליותנו מארבע כנפות הארץ לארצנו'. תאריך הפטירה הוא ג', אולי כנגד שעלייתו של משה לסיני בר"ח אלול עד יוה"כ היה כדי לקבל את הלוחות השניים, ויחד עם זה נתנה הסליחה (תענית ל,ב). בהלכות סליחה נאמר שאדם צריך לבקש סליחה עד שלוש פעמים (שו"ע סימן תרו סעיף א), לכן בזה מודגש הכפרה על חטאינו, וממילא ההמשך משם להליכה לא"י (אחרי שנאמר סלחתי אפשר להמשיך ללכת כמקור). זהו כמו בדורותינו, שצריכים סליחה בשל החטאים המרובים (שחוטאים הרבה ובציבור, כיון שמנותקים מהתורה רח"ל) ובכפירה, ויחד עם זה באים לא"י. (אמנם בבקשת סליחה מרבו אין הגבלת פעמים עד שיתפייס [וק"ו לקב"ה], אבל כיון שכאן באים כנגד מספר פעמים, הגבלת פעמים מופיע רק אצל סתם אדם). וכן שלוש זה חזקה, כך ביום השלישי כבר יש חיבור חזק לעניין המעמד של העליה השלישית לסיני (וכן ג' רמז לעליה הזו שהיא השלישית) שבסופה ירדה התורה אלינו למעשה, כמו שמרן הרב זצ"ל האיר לנו את דרכה, וכמו שפני משה האירו מהתורה מהעליה השלישית (שמות לד,כט) כך מרן הרב זצ"ל האיר לנו את דרך התורה, ונפטר בג' אלול, שמרומז בזה על העליה השלישית (שרובה באלול, וג' כנגד פעם שלישית) שכך תורתו מאירה לנו את דרכנו בימים הקדושים שלנו- בדורותינו, דורות הקשורים לגאולה.