יוסף ראה את אחיו בתוך הקהל שבא לקנות אוכל בגלל הרעב. הוא הכיר אותם והבין שהם עובדים ביחד, השאירו את בנימין בביתם, ושהם חיפשו אותו כדי לקנות אותו. יוסף ניחש שהם חיפשו בבתי זונות או בבתי מרחץ, כי הוא היה ילד יפה תואר והישמעאלים הביאו בשמים, תמרוקים ודברי מתיקה לנכבדי מצרים.

היה מאוד חשוב ליוסף למנוע מאחיו להמשיך לחפש אותו כדי שהם לא יספרו על החלומות שלו, שהשמש והירח וכוכבים משתחווים לו, כי המצרים מיד היו מדווחים לפרעה שזרים מחפשים עבד עברי שרוצה להיות מלך מצרים. פרעה כבר היה מקשר בין האחים לצפנת פענח שלו.

יוסף חשף את זהותו ולגלג על אחיו:

• האשים אותם כמרגלים, שמחפשים בערוות מצרים. הם הכחישו פעמיים, עד שהם הודו שהם אכן מחפשים אח אחד שאיננו. האחים התפלאו איך יוסף יודע עליהם כל כך הרבה (בראשית מג ז).
• הודיע להם שהוא יבחן אותם אם הם כנים (בראשית מב טו), כשם שהם בחנו אותו, לפי חוקי חמורבי מספר 2, וזרקו אותו לבור כקוסם.
• הכניס אותם למאסר של שלושה ימים כדי שהם ירגישו איך הוא הרגיש בבור.
• נשבע בשם פרעה, ואחר כך שינה את שבועתו בחוסר כבוד לפרעה, כי הוא ירא אלוהים (בראשית מב יח).
• ידע שהם זקוקים לכסף כדי לקנות אותו, לכן הוא השיב להם כסף לשקים, כרמז שהם יצטרכו יותר כסף כדי לקנותו אותו.
• נתן להם צידה לדרך, בנוסף לשקים המלאים תבואה.
• שם כסף בפי שק אחד, כדי להפחיד אותם לברוח ממצרים, כגנבים. האחים לא למדו מזה, ולא בדקו את השקים כאשר הם יצאו מביתו בפעם השניה. 
• משרתו הסביר לאחים שאלוהים עשה להם נס ונתן להם מטמון (בראשית מג כג).
• ברך את בנימין אחיו היקר והמיוחד: "אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי" (בראשית מג כט), והראה את הקשר בינהם.
• הושיב את המצרים בשולחן אחר מאחיו, כדי שהאחים לא ישאלו את המצרים שאלות אודות עבד עברי.
• הושיב את האחים לפי סדר, ואפילו האחים התפלאו איך השליט המצרי ידע זאת (בראשית מג לג).
• ידע שהם מדברים ביניהם על כסף, ושהם רוצים יותר כסף כדי להמשיך בחיפוש אחריו, לכן הוא הכניס את כוס הכסף שלו לשקו של בנימין, שהיה ילד מיוחד ואי אפשר היה לדעת או לשאול אותו, אם הוא גנב את הכוס כדי לעזור לאחיו או לא, ולכן יהודה הודה באשמתם (בראשית מד טז).
• אמר לאחים: "הֲלוֹא יְדַעְתֶּם, כִּי נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ אִישׁ אֲשֶׁר כָּמֹנִי" (בראשית מד טו), כדי להזכיר להם שהם שפטו אותו כקוסם וזרקו אותו לבור. אבל האחים עדיין לא הבינו.
• דרש שבנימין ישאר איתו, כעבדו, ככתוב: "הוּא יִהְיֶה לִּי עָבֶד, וְאַתֶּם עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל אֲבִיכֶם"  (בראשית מד יז). יוסף לא רצה את בנימין כדי להרוג אותו, או לשלוח אותו לעבוד בשדה כעונש. יוסף הדגיש 'שהעבד יהיה לי', דרש בעלות על בנימין ורצה לאמץ אותו כבנו, כפי שהוא כבר אמר: "אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי".

למרות כל זה, האחים לא הבינו שהשליט הוא יוסף, והיו מאוד הממומים כאשר יוסף אמר להם: "אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי" (בראשית מה ג).