שאלה - 143263
אני עומדת החודש להנשא בעזרת השם. רבנית אחת אמרה לי שלא אשים שום תכשיט זהב עלי בשעת החופה ובחתונה בכלל. ואני מאוד רוצה לענוד תכשיטים שקיבלתי.
תשובה
זו עבודת אלילים. סכלות וכסילות ממדריגה ראשונה. הם מגלים פנים בתורה שלא כהלכה. דבר שלא הוזכר בשום מקור ממעיינות הטהורים שלנו. לא בתלמוד ולא במדרשים. לא בזוהר ולא בספרי הקבלה. לא בספרי הפוסקים לא הראשונים ולא האחרונים.
עבודת אלילים של ממש. כי אדרבה נצטווינו מפי חכמינו במקומות רבים לקשט את הכלה בכל מיני תכשיטים. המרכיבים כסף וזהב ואבנים טובות לרוב וכל העדות בכל הארצות נהגו בכך והנה קמו לנו ״ממציאים״ חדשים לשקרים ומפחידים ומאיימים את הכלות העדינות והיקרות בכל מיני דברי תעתועים הבלים שאין בהם ממש.
ועיין במסכת יבמות ל״ד, ב. ובזוהר הקדוש אמור צ״ח, א. ולרבנו יהודה החסיד ז״ל בספר הגימטריאות חיי שרה סעיף ז. כתב ויביאה יצחק האוהלה שרה אמו. ״ויבאה״ חסר בגימטריא כ״ד מלמד שהלבישה כ״ד תכשיטי כלה כנגד כ״ד אותיות בפסוק (ישעיה ס״א, י) ״כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה״. והביא כזאת הגאון החיד״א ז״ל בספרו פני דוד חיי שרה אות י״ד.
ובמסכת אבות דרבי נתן פרק ד מעשה ברבי יהודה בן רבי אלעאי שהיה יושב ושונה לתלמידיו ועברה כלה לפניהם. אמר להם רבי יהודה חברינו, עימדו והתעסקו עם הכלה שכן מצינו בהקדוש ברוך הוא שנתעסק בכלה שנאמר ויבן ה״א את הצלע הוא נתעסק בכלה, אנחנו על אחת כמה וכמה. וכן הוא בפרק מ״א ״מעשה ברבי טרפון שישב ושנה לתלמידיו ועברה כלה לפניו, ציווה להם עליה והכניסה לתוך ביתו ואמר לאמו ולאשתו, רחצוה וסכוה וקשטוה ורקדו לפניה עד שתלך לבית בעלה״.
ובמסכת נדרים פרק ט, משנה י. ״וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות בנות ישראל אל רבי ישמעאל בכינה וכן הוא אומר בשאול המלך בנות ישראל אל שאול בכינה המלבישכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן״. |
|
