תורה למעשה – פרשות תזריע ומצורע
נכתב על ידי אורן מס, 28/4/2017
תורה למעשה – פרשות תזריע ומצורע
תזריע
יב,ב: וילדה זכר – וטמאה שבעת ימים: תורה למעשה: אישה היולדת זכר תהיה טמאה כל עוד תהיה נידה, אך לא פחות משבעה ימים (גם אם פסקה נידתה תוך פחות משבעה ימים). התינוק ימול ביום השמיני ללידתו (ג). במשך 33 ימים מסוף ימי טומאת הנידה היא לא תיגע ("תשב בדמי טהרה") בשום דבר קדוש (ד). אם האישה תלד נקבה – תהיה טמאה כימי נידתה, אך לא פחות משבועיים, ולאחר מכן במשך 66 ימים נוספים – לא תיגע בשום דבר קדוש (ה).
מצורע
טו,טז: ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע – ורחץ במים את כל בשרו: תורה למעשה: איש שיצאה ממנו שכבת זרע – חייב ברחיצת כל גופו ויטמא עד הערב, וכן כל בגד ועור שיהיה עליו שכבת זרע – יכובס ויטמא עד הערב (יז). איש ואישה ששכבו והייתה שכבת זרע – שניהם ירחצו במים (לא חייבים את כל גופם) ויטמאו עד הערב (יח).
טו,יט: אשה כי תהיה זבה ... שבעת ימים תהיה בנדתה: תורה למעשה: אישה הזבה דם בבשרה כמדי חודש – תֵחשב לנידה במשך שבעה ימים (אף אם פסקה קודם לכן מזוב דמה). הנוגע בה במשך שבעה ימים אלה – יטמא עד הערב. וכן מקום משכבה ומושבה יטמא (כ). כל הנוגע במקום משכבה או מושבה – יכבס בגדיו, ירחץ במים ויטמא עד הערב (כא-כב). אם האיש כבר שכב או ישב במקום משכבה או מושבה ואז היא נשכבה או התיישבה על המקום – האיש יטמא עד הערב, בלי צורך לרחוץ (כג). אם האיש ישכב את האישה הנידה – יהיה גם הוא טמא לשבעה ימים, וכן כל משכב שישכב עליו – יטמא (כד).
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
