הלכות יום העצמאות ויום ירושלים 

---

א.     עמידה בעת הצפירה ב"יום הזכרון לחללי צה"ל" – עמידת דום לזכר הרוגים איננה מנהג יהודי אם כי אין בה איסור. אבל כדי למנוע מחלוקת וחילול השם ע"י כך שאנשים שאינם מבינים יראו בני אדם בעלי חזות דתית ויחשבו שאינם מתייחסים כיאות לזכר הנופלים, ראוי לכל אדם השומע צפירה לעמוד ולומר בלחש פרקי תהלים או תפילה אחרת[1].

ב.      אמירת וידוי ביום העצמאות ויום ירושלים – בימים אלו אין אומרים וידוי כיון שנעשו בהם ניסים לישראל[2]. ויש שאין נוהגים כן[3].

ג.       אמירת תחנון ביום העצמאות שהוקדם – כשה' באייר חל ביום שישי ויום העצמאות הוקדם ליום חמישי (ד' אייר), אזי יום העצמאות שהוקדם (לד' אייר) אין לומר בו תחנון, וביום שישי (ה' אייר) אומרים תחנון. לפיכך בכל שנה בה יום העצמאות מוקדם או נדחה, יש לומר תחנון ביום ה' באייר המקורי[4].

ד.      נוסח אחיד ביום העצמאות – עדיין לא נקבע נוסח אחיד לכל קהילות ישראל. יש נוסחאות רבות וסדרי תפילה שונים ממקום למקום. בישוב חדש ראוי לקבוע נוסח אחד קבוע ובו להתפלל בשנים הבאות[5].

ה.     חגיגות יום העצמאות ויום ירושלים – אין כל ספק שבימים אלו נעשו לאבותינו ולנו ניסים ונפלאות, שהרי רבים עמדו לכלותינו, ובאמצעים דלים הקב"ה סייע שניצלנו מהם וידינו גברה על אויבינו. ברור הוא שניסים אלו שנעשו לנו, לא בזכותנו נעשו, אלא בזכות אבותינו ואבות אבותינו שצורפו כולם יחדיו[6]. לפיכך, על-פי ההלכה[7] כל מי שנעשה לו נס, חייב להודות ולהלל, לשבח ולרומם את ה'. דוד המלך התקין פרקים מיוחדים בתהילים שייאמרו ע"י מי שנעשה לו נס[8].

ו.       אמירת הלל בלי ברכה – בי"ח ניסן ה'תש"ט החליטה מועצת הרבנות הראשית שיש לומר הלל ללא ברכה בתפילת שחרית ביום העצמאות[9]. הספרדים נהגו לומר הלל בלא ברכה, ויש לאומרו אחר קדיש "תתקבל" שלאחר "ובא לציון". הנימוק לכך, כי אין זה חלק מהתפילה המקורית, ואין להוסיף על התפילות שתיקנו אנשי כנסת הגדולה[10]. ויש שאין נוהגים לומר הלל[11].

ז.       טעמים לאמירת הלל ביום העצמאות – הרבנות הראשית תקנה לומר הלל ביום העצמאות מסיבות הבאות: יצאנו מעבדות לחרות, משלטון זרים לשלטון עצמאי, שערי הארץ פתוחים לכל יהודי וריבוי מוסדות התורה בארץ, עד שאפשר לומר שלא היה כדורנו שיש בו כל כך הרבה ישיבות ומוסדות תורה וכו' – אלו הם סימני גאולה ודאיים[12].

ח.     תלמיד הנמצא בישיבה בה נוהגים לומר הלל בברכה בליל יום העצמאות ובליל יום ירושלים – אינו חייב לומר עמהם את הברכה[13].

ט.     קריאת התורה ביום העצמאות – אין להוציא ספר תורה במיוחד על מנת לקרוא קריאה מיוחדת ליום העצמאות. אם חל יום העצמאות בימים ב' או ה', יש לקרוא בתורה על הסדר, דהיינו את הפרשה של אותו שבוע[14].

י.       הפטרה ביום העצמאות – אין לברך שום ברכה, אלא רק מה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה. לפיכך אין מברכים על קריאת ההפטרה ביום העצמאות. ויכול אדם לקרוא פרקי נביא לשבח את הקב"ה, אך אין לברך על כך[15].

יא.  גם כשיום העצמאות חל בימים שני או חמישי בהם מוציאים ספר תורה, אין לברך על ההפטרה[16].

יב.   הקדמת ודחיית החגיגות – אם מטעמים ארגוניים רוצים לערוך את החגיגות ביום הקרוב לה' באייר או לכ"ח באייר, בזה יש הבדל בין יום העצמאות ליום ירושלים:

§         יום ירושלים – החל בכ"ח באייר שהוא אחר ל"ג בעומר, ודאי אפשר להקדים או לאחר את מסיבת ההודיה, בה יעשו פרסומי ניסא בהלל והודאה לה'.

§         יום העצמאות – החל בה' באייר, אי אפשר להקדים או לאחר את החגיגות. אם הסיבה כדי שיסבירו את ניסי ה' שנעשו לנו ויפארו את שם ה', ללא תזמורת, שירים וכד'[17] – אזי אפשר להקדים או לאחר. כמובן שאת כל החגיגות יש לקיים בגיל וברעדה, שמחה של מצווה ולא הוללות וכד'[18].

יג.    חשבון נפש – יום העצמאות אמור להיות מיועד לחשבון נפש מדיני, חשבון נפש של כלל עם ישראל. זהו יום שבו יש להתחזק בלימוד הנביאים ובמיוחד בנבואות העוסקות בגאולת ישראל[19].

יד.   תספורת וגילוח ביום העצמאות – אין להסתפר ולהתגלח ביום העצמאות. הסיבה לכך, כי צריכים שיהיו שלושים ושלושה ימים שלמים שיש לנהוג בהם מנהג אבלות ולכן אין להסתפר או להתגלח בימים אלה[20].