חיפוש אחר צמד המילים "חנוכת בית"  בתנ"ך מוביל ישירות ומפורשות למזמור ל בתהילים הפותח

במילים: "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"- ולכאורה יש כאן תמיהה הרי הבית שדוד המלך פוצח עליו במזמור הוא לא אחר מבית המקדש, והרי אנו יודעים שבית המקדש לא נבנה בתקופת דוד אלא בתקופת בנו שלמה , אם כן, נשאת השאלה מה פשר העניין של חנוכת הבית, לדוד  ?

שאלה נוספת העולה בכלל מעצם העניין של חנוכת בית , מה השמחה הגדולה שלשם כך טורחים כ"כ אנשי הבית ויש הסוברים שאף יש חיוב לערוך סעודה והרי הנקודה הזו של חנוכת הבית היא רק זמנית וכ"כ קטנה ביחס לעמידתו של הבית אי"ה.

רש"י מבאר קושי זה: אמנם דוד הוא שחיבר את המזמור, אולם הוא חיברו כך שייאמר בשעת חנוכת הבית. בדרך זו הולכים גם הרד"ק והמצודות.

במכילתא דרבי ישמעאל יש פתרון שונה. המזמור אכן מיוחס לדוד, לכבודו, כיוון שמסר את נפשו על בניין הבית.

על פי פירושו של הרב קוק זצ"ל בעין אי"ה  שבת פרק ב ח  על המילה חנוכה ניתן אולי להסביר פה פן נוסף בהבנת המזמור .

הרב קוק מבאר שהלשון של חנוכה היא מלשון חינוך ,ובחינוך ההכנס בענין מחודש מתמיד יאמר בלשון הקודש חינוך, "חנוך לנער", וראוי להאמר חינוך הבית במקרא , וכן בסתם חנוך ולא חנוכה. אמנם ערך החינוך הוא, שמשפיע על יתר השנים של הגדלות, שהרי אין ידוע לנו עד כמה יפעל החינוך ומה יהי' משפט הנער ומעשהו. אמנם כל הרגל טוב מועיל ופועל עליו להכשירו יותר לדרכים טובים, ונמצא שהחינוך הוא כח פועל על יתר הזמנים ולא מקבל מהם פעולה.

אם נחזור לשאלתנו השניה הרי שהשמחה בחנוכת הבית הינה ביציאה מן הכח אל הפועל , כלומר , בהפיכת האמצעי למטרה  מתוכנית של בית למקום מגורים. יש כאן אמנם נקודת התחלה מסוימת אך היא גם נקודת סיום של כל שלב הבנייה הקודם, ועל כך השמחה הגדולה .

בהקשר לזה נוכל לשלב את הדברים גם על פי ההסבר של הרב קוק בנושא החינוך. תפקיד המחנך הוא להוציא מן הכח את הפועל , לפתח אצל התלמיד את היכולת להגיע לתכלית למטרה שאליה הוא צריך להגיע , המחנך נוטע בו את היסודות וע"י כך זה בסופו של דבר יצא החוצה.

כך נוכל להבין את דרכו של דוד המלך ע"ה ,ולהתחבר להסברים הראשונים של המפרשים , דוד המלך כל כך חיכה וקיווה ליום שיבנה בית המקדש , רואים זאת במזמור נוסף, כשהוא אומר: "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך" . הוא כל כולו היה נתון בתכלית של בניית בית ה' .

הוא נטע יסוד חשוב זה בביתו ושלמה בנו זכה לבנות את הבית הגדול שיסודות הבית הם מעצם חינוכו של אביו לכן כיוון שמסר נפשו על בניין הבית זכה שיכתב מזמור זה בשמו .

דבר זה יכול לבאר מחלוקת המופיע בגמ' במסכת מגילה דף כ"ז:

"דרש בר קפרא מאי דכתיב {מלכים ב כה-ט} וישרף את בית ה' ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית גדול שרף באש? בית ה' זה בית המקדש, בית המלך אלו פלטרין של מלך ואת כל בתי ירושלם כמשמען ואת כל בית גדול שרף באש. ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי חד אמר מקום שמגדלין בו תורה וחד אמר מקום שמגדלין בו תפלה. מאן דאמר תורה דכתיב {ישעיה מב-כא} ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר ומאן דאמר תפלה דכתיב {מלכים ב ח-ד} ספרה נא הגדולות אשר עשה אלישע ואלישע דעבד ברחמי הוא דעבד..."

ר' יהושע בן לוי סובר שהבית הגדול הכוונה לבית מדרש ואילו רבי יוחנן סובר שהבית הגדול הכוונה לבית כנסת

הגמ' מביאה טעמים לכל אחד מהצדדים ופוסקת בסופו של דבר כר' יהושע בן לוי.

אולי ניתן לומר גם כאן שיסוד מחלוקתם הוא בעצם מה המקום שממנו מוציאים מן הכח אל הפועל , למי קדושה גדולה יותר לבית הכנסת או לבית המדרש , רבי יהושע סבר לבית מדרש יגדיל תורה ,

ואילו רבי יוחנן סובר שלבית כנסת קדושה גדולה יותר , כיוון ששם זה מקור התפילה וע"י התפילה ניתן להוציא אל הפועל את בקשותיו של האדם (רבי יוחנן לשיטתו שכן מצאנו גם בברכות שאמר ולוואי שיהיה כל היום בתפילה ).

יהי רצון שנזכה לראות את יסודות החינוך שמונחלים בבית המדרש הזה מוצאים מן הכח אל הפועל  ע"י ריבוי בתורה ובתפילה ,כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים.

מתוך:

http://www.yba.org.il/חנוכת-הבית-/-הרב-משה-מלר-ישיבת-בני-עקיבא-גבעת-שמואל