פרשת המקדש

בצלאל - על שם חכמתו נקרא  - להורות נתן בלבו

הרב ישראל אריאל שליט"א

שנים הם שפעלו להקמת המשכן, משה איש האלקים ובצלאל איש המעשה, האמן אשר הופקד על הביצוע הנכון של הוראות משה. על אמן גדול זה הוטלה המשימה להכין את כל הנדרש למשכן: בעבודות עץ, בזהב, כסף ונחושת, וכן באריגת יריעות, בצביעה ובמלאכות רבות אחרות. מלאכות אלה נעשו בתנאי מדבר צחיח, ובהעדר אמצעים הכרחיים הנדרשים למלאכה כה מורכבת.

מן הכתובים אנו למדים, שכדי להוציא את הרעיון מן הכוח אל הפועל יסד בצלאל את בית הספר לאמנות הראשון בישראל, ככתוב: 'ולהורות נתן בלבו'. כלומר, מאחר ונזקק לאמנים רבים אשר יעשו את המלאכה  כדי  להעמיד את המשכן תוך חדשים אחדים - בראש חודש ניסן, היה צריך לחלק את העבודה לאמנים רבים - איש איש במקצועו ומלאכתו, לפיכך עמד הוא ואהליאב ולימדו את תורת האמנות לכל איש אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה לעשות אותה.

בעל 'אור החיים' הקדוש מעיר בענין זה, שלימדתנו התורה על תכונתו המיוחדת של בצלאל. שכן, פעמים שאדם יכול להיות גאון בתורה או במקצוע כל שהוא, אך אינו יכול להעביר את לימוד חכמתו לאחרים, ואילו בצלאל ניחן ביכולת הסברה וכן בשאר שיטות הלימוד כדי להעביר את ידיעותיו בכל האמנויות לאחרים. כן מצביע בעל 'אור החיים' על תכונה של רוחב לב אצל בצלאל, שכן, רוב האומנים צרי עין בהעברת מקצועם לאחרים, והם שומרים על סודם עמם מפני תחרות ואף מפני צרות עין לשמה, וכפי שקרה לבית אבטינס ולבית גרמו – משפחות הכהונה בימי בית שני – שסירבו ללמד את מקצוע עשיית הקטורת ועשיית לחם הפנים לאחרים, ראה יומא (לח, א) שחכמינו ז"ל גינו אותם על כך. ואילו לבצלאל היתה מידה של רוחב לב כדי להעביר את ידיעותיו לאחרים, כענין שכתוב: 'ולהורות נתן בלבו', היינו, זו היתה משאת נפשו, לחנך וללמד אחרים, ולגדל כשרונות חדשים בישראל, שידעו להמשיך ולפאר את המקדש בכל תפארתו.                     

   שבת שלום