הספר היחיד בתנ"ך בו שם ה' אינו מוזכר הוא מגילת אסתר. והדבר תמוה. הרי מגילת אסתר ברוח הקודש נאמרה ובכתבי הקודש נכללה, וכיצד ויתר כותב הספר על אזכור שם ה' אפילו פעם אחת? העלילה המתוארת במגילה יכולה להתפרש לכאורה כצירוף מקרים מוצלח:

במקרה החליט אחשוורוש להראות את יופייה של ושתי לעיני כולם. במקרה סירבה ושתי לבוא. במקרה נבחרה אסתר. במקרה שמע מרדכי את בגתן ותרש. במקרה נדדה שנתו של אחשוורוש דווקא באותו ליל. במקרה החליטו להרגיעו ע"י קריאה בספר הזכרונות, ודווקא נקראה פרשת מרדכי. במקרה חזר אחשוורוש מגינת הביתן כשהמן נפל על המיטה שאסתר היתה עליה, וכו'.

איזה צרוף מקרים נדיר! ללא אמונה ניתן לפרש את כל שרשרת האירועים המופלאה הזו כ"מקרה" מוצלח, כמזל.

גדולתה של המגילה היא דווקא בהסתרת שם ה'. מטרת המגילה אינה סיפור עובדות שאירעו בעבר. שם ה' הוצנע בכוונה במגילה ולא הוזכר במפורש, כדי לחנך את האדם לראייה עמוקה יותר של החיים, לגילוי יד ה' בכל מאורעות החיים. הנהגתו של ה' בעולם היא לפעמים בהסתר, ותפקידו של האדם הוא לגלות בעצמו את המסתתר מאחורי האירועים. בכוונה מאפשר ה' לאדם לפרש את המאורעות פירוש מקרי, בכך היוזמה עוברת לידי האדם לחשוף ולגלות בעצמו, על ידי מאמציו ובחירתו את יד ה' הַמְכָוֵונֶת בהסתר את המאורעות. כל מהותו של יום פורים היא מסירת כוח האמונה להכרה אנושית, למאמץ שכלי – לגלות את ההנהגה הא-לוהית.

וכמו שמהותו של יום פורים הוא גילוי ההנהגה הא-לוהית החבויה בעולם, כך גם מהותו של יום פורים הוא בגילוי ש"בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם". נס פורים הוא בניין אב לקיומו המופלא של עם ישראל בעולם - כבשה אחת בין שבעים זאבים. על פי ההיגיון הרציונאלי לא יכול היה עם ישראל להחזיק מעמד אחרי כל ה"פרעה" וה"המן" שקמו עלינו להשמידנו במשך הדורות. למרות אלפי שנות הייסורים, הרדיפות הגזירות, למרות הכל - האנושות לא יכלה לנו. כל האומות שרדפו אותנו, לא הצליחו במה שרצו – להשמיד אותנו. עובדה – אנו קיימים.

מרק טווין כתב: "כולם בני תמותה בעולם, מלבד העם היהודי. כל הכוחות חולפים, אך הוא נשאר, מה סוד נצחיותו?"

דברים דומים כתב הפילוסוף הצרפתי, ז'אן פול סארטר: "אינני יכול לשפוט את העם היהודי על פי הכללים המקובלים של ההיסטוריה האנושית. העם היהודי הוא משהו מעבר לזמן".

והנה פסוק שיוכל להסביר את הדברים הנ"ל (ויקרא כו, מד): "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיהֶם"

נס פורים החוזר ונשנה מדי דור בדור, בא ללמדנו שאין כאן מקרה - יד ה' עשתה זאת.