פירוט יתר נראה בין בתרי פסוקי מכת צפרדע. בתיאורה סוקר הפסוק את כל, וממש כל, המקומות אליהן הגיע הצפרדע [ליתר דיוק: הצפרדעים] וכך זה נכתב: "ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך. ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים" [ז,כח] לשם מה כל הפירוט יתר הזה? מה זה בדיוק משנה לי להיכן בדיוק הגיע הצפרדע – אם למיטה או לתנור ואם לא..? מה יוסיף ומה יגרע? האמנם בסיפורי בדותות עסקינן??

מוד תמוד, יהודי, מכאן, את עוצמתה של ההשגחה האישית של בורא העולם מנווטו ומנהיגו, כלפיך – הקטן, בתוך העולם הרבגוני ועצום המימדים שלו. לא רק "תחזית" מעומעמת או אפילו "צפי" - מדויק יותר נכתב כאן באשר ל"מכת צפרדע", אלא נתונים צולבים ומדוקדקים להפליא כחוט השערה – הצפרדע המקרקרת  וה"היפרקטיבית" הזו לא תפסח על המטה או על המטבח.. כן, אתה תבחין בכך במו עיניך, תראה את זה למול העיניים.. היא פשוט לא תפספס זאת, עם כל הבלגן הפאניקה וההיסטריה שמסביב..שכן כך בדיוק גזר אלו ומאידך, כיון שלא נגזר משמים, הרי שגם הצפרדע הזו שמקפצת במשעולי הבית ובמבואותיו השונים ונמצאת סנטימטר מכסא הפאר של פרעה, כיון שלא נצטוותה על עלייה במורדותיו, היא פשוט לא תהיה שם.. כי כך יצק האלוקים אל תוכנה – זוהי שליחותה.. הפרטים הללו שנראים בעינינו כשוליים וטכניים למדי מעניקים נופך אור על כל ההשגחה האלוקית המקסימה לסוגיה ולגווניה.. הכל מתועד.. הכל מנווט.. – לאיפה, מתי, כמה ולמה..