יוסף היה נער כבן 17 כאשר אחיו מכרו אותו לישמעאלים שהובילו תמרוקים, סבונים ודברי מתיקה למצרים. הישמעאלים מכרו את יוסף לפוטיפר שר הטבחים, ותוך מספר שנים יוסף עלה להיות המנהל הראשי של פוטיפר שניהל את כל הבית והשדה של פוטיפר (בראשית לט ה). סביר שאשת פוטיפר היתה המפתח לחינוכו ולהצלחתו של יוסף במצרים.

מה ניתן ללמוד מיוסף איך להצליח.

• יוסף גדל בבית עשיר בנסיון חיים. יוסף ידע איך אביו הצליח אצל לבן: ידע גנטי להשבחת הצאן, עבודה קשה, חסכון, קניה ומכירה של רכוש, ארגון צבא, מסע צבאי, ומלחמה.
• יוסף היה ממושמע ועשה מה שאביו אמר לו לעשות (בראשית לז יד).
• יוסף היה תמים ולא ראה רע באחיו (בראשית לז יא).
• יוסף האמין שאלוהים בחר בו להיות ראש לאחיו (בראשית לז ז), ושחובתו לשמור על כולם ביחד.
• יוסף היה חרוץ ודרש שאחיו יעבדו קשה. כאשר הוא חשב שהם מתרשלים הוא התלונן עליהם, בצדק, לאביו (בראשית לז ב). כאשר הוא לא מצא את אחיו בשכם הוא לא חזר אלא המשיך להתאמץ למצוא אותם (בראשית לז יז).
• דובר אמת.
• בעל חוש הומור: התלוצץ על חשבון אחיו כאשר דיבר על ערות הארץ, ואיש כמוה ינחש (רמז שהם זרקו אותו לבור כנסיון לראות אם הוא קוסם ומכשף לפי חוקי חמורבי מספר 2).
• רגיש ואוהב: יחסו לאביו, בנימין, ואחיו.
• מקשיב, שומע ועונה לעניין, כפי שיוסף הגיב לחלומותיהם של שרי המלך ופרעה.
• יוסף לא נטר ולא כעס על אחיו שמכרו אותו, אלא הבין שזאת היתה תוכניתו של אלוהים, הן אלוהים הציל אותו מהבור (בראשית נ כ).
• יוסף הסתכל קדימה ולא אחורה וחשב שכל מה שקורה לו בסוף יהיה לטובה.
  
• יהודה בחר שיירה ישמעאלית שלקחה סחורות שמתאימות לשליט (בראשית לז כה), כשם שיעקב שלח מנחה לשליט המצרי (בראשית מג יא), כדי שיוסף ימכר לאדון עשיר ומכובד.
• סביר שבזמן המסע למצרים, הישמעאלים לימדו את יוסף איך להשתמש בסחורתם כדי שהוא יהיה הקונה שלהם אצל אדונו החדש. כך יוסף למד מקצוע חדש. בחייו, יוסף שינה את מקצועו מספר פעמים רב.
• סביר שבזמן המסע למצרים, הישמעאלים לימדו את יוסף לדבר ולכתוב מצרית כדי להעלות את ערכו.
• יוסף בא ממשפחה בחרן והיה בהיר עור לאומת המצרים שהיו כהי עור. יוסף היה מיוחד במצרים, וכשם שפרעה לקח את שרה בגלל יופיה, סביר שגם יוסף הרשים את נכבדי מצרים.
• פוטיפר שר הטבחים, שר הצבא, המשטרה ובית הסוהר המלכותי (בראשית מ ג), אישית, קנה את יוסף מהישמעאלים (בראשית לז לו).
• סביר שיוסף נקנה כדי לעבוד בבית ולא בשדה, והוא השתמש בידע של התמרוקים והסבונים לשרת את נשות הבית. בהמשך יוסף מאשים את אחיו שהם באו לרגל את ערות הארץ (בראשית מב ט), כרמז שזה היה מקצועו ההתחלתי במצרים, ואחיו חיפשו אותו בבתי מרחץ כדי לנסות להציל אותו (חז"ל).
• יוסף מצא חן בעייני אשת פוטיפר והיא רצתה לשכב איתו (בראשית לט ז), וכדי שלא יפריעו לה ולו, סביר שאשת פוטיפר העלתה את יוסף בדרגה, והמליצה לבעלה למנות אותו למנהל הבית. סביר שאשת פוטיפר לימדה את יוסף לדבר במבטא מצרי, ולכתוב ולקרוא מצרית. אשת פוטיפר חשבה שיוסף חייב לה על כל מה שהיא עשתה למענו.
• מחלק סמכויות ומעניק אחריות לכפופים לו, כפי שהערים אגרו לעצמם (בראשית מא מח), ויחסו לאיש אשר  על ביתו (בראשית מג טז).
• פוטיפר ראה שיוסף מצליח בניהול הבית, וכדי להשתחרר מתפקידיו ולהיות פנוי לעיסוקיו וחובותיו לפרעה, הוא מינה את יוסף על הבית והשדה, ועל כל אשר לו (בראשית לט ה).
• יוסף לא היה מלשין ומאשים. לא תיקן את דברי אשת פוטיפר שהאשימה אותו בנסיון אונס שעונשו מוות.
• יוסף פעל בכבוד ולפי החוק ושרת את אדוניו בנאמנות ומסירות.

פוטיפר נעדר מהבית לזמן רב, דבר שגרם לצרות של יוסף עם אשת פוטיפר, ולהמשך עליתו לפי תוכניתו של אלוהים. אשת פוטיפר לא זכתה לבן מיוסף, אבל בגלל עזרתה ליוסף היא זכתה להיות סבתם של מנשה ואפרים (במידה והיא אימה של אסנת בת פוטי-פרע).