כה,כב: ויתרוצצו הבנים בקרבה: מהו לשון 'ויתרוצצו'? שד"ל: "משורש רצ"ץ, עניין הכאה ורציצה ... מורה על הכאה בקול שאון. וטעם (בנין) התפעל כי היה כל אחד מהם מרוצץ את חברו. ואם תפרשהו משורש רו"ץ, שוב לא יתיישב בו בנין התפעל". הכו איש את אחיו כבר ברחם.

כה,כב: ותלך לדרוש את ה': מהו לשון 'לדרוש'? שד"ל: "כל דורש ומבקש הוא מבקש למצוא, ומציאת האל הוא האחד משני דרכים, אם שיושיע את הדורש ויצילהו מצרתו, ואם שיגיד לו העתיד, כי בשתיים אלה האל מגלה השגחתו ונמצא נדרש לבני אדם, והכל לפי המקום והשעה".

כה,לא: ויאמר יעקב, מכרה כיום את בכורתך לי: לשם מה רצה יעקב לרכוש את הבכורה ומדוע לא דרש זאת במסמך כתוב? שד"ל: "יעקב לא הגיד מעולם ליצחק אביו עניין המכירה הזאת ... עשו לא כתב לו שטר שהיה בידו לראייה, גם לא היו שם עדים ולא הייתה שם אלא שבועה ... נראה ודאי שלא עלתה על לבו של יעקב לקנות שום יתרון על אחיו אצל יצחק ביום הנחילו את בניו (כגון, לקבל פי שניים בירושה), או ביום ברכו אותם (אחרת היה אומר זאת לאביו) ... יעקב בקש זאת בכוונה שלא יוכל עשו לגרשו מביתו ומארצו (לאחר מות אביו), באופן שלא תוכל להתקיים בו ובזרעו ברכת אברהם על ירושת הארץ, ועניין זה לא היה צריך להודיעו ליצחק. והנה עשו קיים שבועתו, כי אחרי מות אביו הלך לו אל ארץ אחרת, ולא אמר ליעקב שילך הוא וייצא מביתו". יוצא שכוונתו של יעקב הייתה לקבל את ברכת אברהם ('לזרעך אתן את הארץ הזאת'), אחרי מות יצחק. מעניין.

כח,ה: אחי רבקה, אם יעקב ועשו: מדוע התורה מפרטת כאן את אמהותה של רבקה ליעקב ועשו? שד"ל: "לומר כי לא לבד יעקב היה בנה של רבקה, כי גם עשו היה בנה, והיה ראוי שגם הוא (עשו) ייזהר שלא לקחת נשים שתהיינה מורת רוח לה, או לגרשן אחר שלקחן, והוא לא כן עשה, וכל זה בשבח יעקב". מעניין.