אחת מתורות המגיד ממעזריטש ששמע רבינו הזקן בהיותו שם בפעם ההראשונה - שלהי
קייץ תקכ"ד עד אחרי חג הפסח תקכ"ה.
"אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי". 'אנכי' מי שאנכי, שהוא נעלם ונסתר גם מנאצלים
היותר עליונים, הלביש עצמותו הית' בכמה צמצומים להאציל הנאצלים ולברוא הנבראים,
שרפים החיות ואופנים מלאכים ועולמות עד אין מספר, ובצמצומים עד אין שיעור 'עשיתי ארץ'
הלזו הגשמית. 'ואדם עליה בראתי' - האדם הוא תכלית ההתהוות, ובראתי בגימט' תרי"ג
הוא תכלית האדם, וכדאיתא ב"פרדס" בשם ספר הבהיר: אמרה מידת החסד לפני הקב"ה,
רבונו של עולם, מימי היות אברם בארץ, לא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי, שהרי אברם עומד
ומשמש במקומי. כי אברהם שהוא נשמה בגוף, ועוסק בהכנסת אורחים לפרסם אלוקותו ית'
בעולם הזה התחתון הוא למעלה במעלה ובמדריגה לגבי מידת החסד דאצילות. ואמרה מידת
החסד לפני הקב"ה, הוא קנאת מידת החסד דאצילות, אשר קנאה הבעבודת אברהם [אבינו]
ע"ה.