לקט מפירוש שד"ל (שמואל דוד לוצאטו) לתורה – פרשת בראשית

הליקוט נעשה ממהדורת יונתן בשיא, הוצאת כרמל, תשע"ו - 2015

מבוא: שמואל דוד צוצאטו, 1865-1800, נולד בטריאסטה שבצפון מזרח איטליה. עד גיל 18 הספיק ללמוד תורה, נ"ך, רש"י, רד"ק ומשניות, סיים פעמיים את הש"ס, למד איטלקית, עברית, לטינית, גרמנית, חשבון, גיאוגרפיה והיסטוריה כללית. עד אז כבר הוציא ספר שירים וספר דקדוק עברי באיטלקית, ועוד ועוד. בגיל 28 התחתן ויצא לפדובה לשמש כמורה בבית המדרש לרבנים, שם נשאר עד מותו.

שנתיים לפני מותו, כתב: "הנני עייף מפאת גילי ומפאת תכונות רוחי, עייפתי בגלל טרדותיי ואסונותיי, בכל זאת אני מתמיד בעבודה. אינני רוצה לאבד אף יום כי מי יודע כמה מעטים הימים שעוד נשארו לי? בליבי אין כבר מקום לשמחה, אני יכול להתעמק במחשבות או להתאנח. רק המחקר והכתיבה יכולים להשקיט את כאבי". כתביו החלו לצאת רק 5 שנים לאחר פטירתו. היה ממחדשי פרשנות הפשט.

מהקדמת שד"ל: "יבינו המשכילים כי המכוון בתורה אינו הודעת החכמות הטבעיות, ולא ניתנה התורה אלא להישיר בני אדם בדרך צדקה ומשפט ולקיים בלבם אמונת הייחוד וההשגחה, כי לא לחכמים לבדם ניתנה תורה אלא לכל העם ...והנה רצה ה' להודיע לבני אדם אחדות העולם ואחדות המין האנושי".

פרשת בראשית

א,א: בראשית ברא אלוהים: מדוע בבריאת השמים והארץ לא נזכר 'מאמר' (כגון, ויאמר ה' ייבראו שמים וארץ)? שד"ל: "השמים והארץ לא נבראו ביום הראשון אלא קודם לכן, ולא בא סיפור הבריאה אלא להגיד התחלת ענייני העולם התחתון אשר הוא מושב בני האדם". ומהו 'ברא'? שד"ל: "לשון בריאה נופל על מה שהוא חוץ מן המונהג הטבעי".

א,ג: יהי אור: מדוע דווקא האור נברא ראשון מכל הבריאה? שד"ל: "כי היו רוב העמים עובדים את השמש, מפני עוצם פעולתו בתחתונים, על כן קדם להודיע כי גם קודם היות המאורות היה אור והיה יום ולילה, כי בדבר ה' היה הכל". מעניין.

א,טו: את שני המאורות הגדולים: במה גדולתם של השמש והירח? שד"ל: "כי שניהם מאירים לארץ יותר משאר כוכבים ובבחינה זאת שעליה נקראו מאורות, הם גדולים מחבריהם".

ב,כד: על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו: האם אדם הנושא אישה מצווה לעזוב את הוריו? שד"ל: "אין הכוונה שכל אדם עוזב אביו ואמו, אלא שכל כך היא דבקות האדם לאשתו, שאם יצטרך לעזוב אותה או לעזוב אביו ואמו, הוא בוחר לעזוב אביו ואמו ולא לעזוב את אשתו". מעניין.

ג,טו: הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב: האם ישופך ותשופנו הן שתי מילים לאותו עניין? שד"ל: "נראה לי שתי המילות האלה משני עניינים (כמו למעלה, 'ויהיו שניהם ערומים', 'והנחש היה ערום') שניהם משורש שוף, הראשון לשון מכה וכתיתה ... והשני לשון סיבוב וכיסוי, כמו 'אך חושך ישופני' (תהלים קל"ט,י"א)" מעניין.

ד,א: והאדם ידע את אשתו: מה הכוונה ב'ידע'? שד"ל: "לשון בחינה וניסיון ... כי רק על ידי המשגל אדם בוחן ומנסה האישה וטועם טעמה". מאד מעניין.

ד,טז: וישב בארץ נוד: מנין השם 'נוד'? שד"ל: "על שם היותו נע ונד".

ה,ב: ויקרא את שמם אדם: מדוע ה' קרא שם לאדם, ולא האדם לעצמו? שד"ל: "כמו שהאדם קרא שמות לשאר בעלי חיים לאות שהם נתונים תחת ידו, כך ה' קרא שם לאדם, להורות כי הוא אדוננו ואנחנו עבדיו".

ו,ב: ויראו בני האלוהים את בנות האדם: מי הם אותם 'בני האלוהים'? שד"ל: "נראין דברי אונקלוס ואחרים רבים האומרים כי הכוונה ב'בני האלוהים' הנזכרים כאן, לא על מלאכים, אלא על בני אדם המכונים כך .... נראה לי כי 'בני האלוהים' הם קצת מבני קין שהיו תועים בארץ והיה טבעם קשה ורע כקין אביהם, ובני שת היו מתיישבים בקיבוץ מדיני, והיו נקראים בני האדם, וקצת מבני קין היו חזקים וגבוהי קומה מהם, והיו בני אדם מפחדים ונבהלים מהם, והיו קוראים להם 'בני אלוהים' מפני גובהם ואימתם שהייתה מוטלת עליהם ... ואולי גם כן היו הפראים האלה מבני קין ומבני שת בשווה". מעניין.