בראשית - ברכות השחר
בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ... והוא חובה על כל אדם ונברא להתחדש בכל בוקר שזוכה לקום משינתו, כי לא כולם קמים ואם קמים קמים עם העצבות של האתמול במקום השמחה והתקווה של המחר ! ועל כן תקנו חכמינו ז"ל ברכות השחר... כל תקנתו שאיך שהוא איך שהוא יהיה בעיני עצמו בכל יום ויום כבריה חדשה ממש וכמו שמבואר בשלחן ערוך ובפוסקים לענין כל ברכות השחר שמברכין בכל יום שכולם הם בשביל שענעשה כבריה חדשה כמו שמברכין המחזיר נשמות לפגרים מתים וכו'. וכן הנותן ליעף כח שנאמר על התחדשות הנשמה שהוא השכל וכו'. ועל כן איך שהוא צריך שתהיה העבודה שעוסק בכל יום חדשה אצלו לגמרי. כי כל אחד מישראל איך שהוא כל זמן שם ישראל נקרא עליו הוא עושה כמה מצות בכל יום. כי מניח ציצית ותפילין ואומר ברכת השחר וקריאת שמע ותפלה, והרבה אומרים תהלים ולומדים תורה מעט או הרבה. ועושים חסדים ומעשים טובים.., אך העיקר שיראה ליישב דעתו בכל יום שזה היום שעומד בו עדיין לא היה בעולם, וכן לא יהיה עוד יום הזה בעולם. והעבודה להשם יתברך שצריכין בזה היום היא חדשה לגמרי, ורק האדם שעומד באותו היום באותו הדור צריך לעסוק בזה. (וכמו שכתוב בשערי ציון השייך ליום ו') כי עליך נפל חובת היום. ואפילו אם יודע בעצמו שמעשיו מקולקלין הרבה וכו', וכבר נכשל במעשיו פעמים אין מספר, אף על פי כן זה היום הוא חדש לגמרי ויכול גם ממקומו שהוא שם להגדיל ולקדש שמו יתברך. כי בכל מקום מוקטר ומוגש לשמי (מלאכי א'), בכל מקום דייקא אפילו במקומות הטמעים לגמרי של העובדי עבודה זרה כמו שאמרו רז"ל (מנחות ק"י) על פסוק זה. מכל שכן איש הישראלי אפילו הגרוע שבגרועים, מאחר שעתה כוונתו לשמים ורוצה עתה להניח טלית ותפילין ולהתפלל וכו' שבודאי הוא מגדל ומקדש שמו יתברך מחדש כפי אותו היום שזאת העבודה אינו יכול להשלים שום מלאך ושרף וכו'. ואפילו נשמות קדושות של ישראל שבגן עדן העליון אינם יכולים להשלים העבודה הזאת. כי לא המתים יהללויה וכו'. כי במתים חפשי כתיב, וכמו שאמר חזקיהו (ישעיה ל"ח) חי חי יודוך כמוני היום אב לבנים יודיע אל אמתך, המוני היום דייקא. היינו כמו אני היום באיזה מדריגה פחותה מאחר שאני חי, אני דייקא צריך להודות לך. אדרבא כל מה שיודע בנפשו שהוא גרוע ומקולקל ביותר, על ידו דייקא יתגדל ויתקדש שמו הגדול ביותר בבחינת כד אתי יתרו וכו' כדין איסתלק ואתייקר שמא דקודשא בריך הוא עילא ותתא. כמו שאמר אדמו"ר ז"ל (בסימן יוד חלק א') שעיקר גדולתו של השם יתברך כשהרחוקים מתקרבים וכו'. ומביא שם מאמר זה של הזוהר הקדוש. וכן במקומות הרבה. וזהו (נחמיה ט') כי ידעת כי הזידו עליהם ותעש לך שם כהיום הזה שדייקא על ידי מה שהזידו עליהם וכבשו אותם בגלות מר כזה בגוף ונפש וכו', על ידי זה דייקא ותעש לך שם כהיום הזה. כי כל מה שהבעל דבר מתגבר על האדם ביותר, כשהאדם חזק בדעתו וחזק עצמו בכחו של הבעלי כח הנ"ל, אזי אדרבא נתהפך הכל לטובה בבחינת נרדי נתן ריחו הנ"ל, שעל ידי זה נתגדל ונתקדש שמו יבתרך ביותר על ידו דייקא וכנ"ל ויכול להיות שמח ועל ידי השמחה באים ברכות וכל ההצלחות... תנסו לומר כל בוקר תפילה קטנה שתעשה לכם את היום >> ברכות השחר !
הכלל שכל מי שרוצה לחוס על עצמו ולחשוב על תכליתו הנצחי, ואפילו על הנאה והצלחה בחייו הגשמיים,