המשנה מספרת על שמחת בית השואבה: 'חסידים ואנשי מעשה היו מרקדים לפניהם באבוקות של אור שבידיהן, ואומרים לפניהן דברי שירות ותשבחות. והלוים בכנורות ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות ובכלי שיר בלא מספר, על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים, כנגד חמשה עשר שיר המעלות שבתהלים, שעליהן לויים עומדין בכלי שיר ואומרים שירה' וכו' (משנה סוכה ה,ד). לא מובן, מה באה המשנה לומר כאן על המספר 15 המעלות שכנגד שיר המעלות שבתהלים? מה זה קשור לעניין הרעיון שעמד כשבנו את המקדש?- בפשטות זה בא להסביר, מדוע דווקא שם נעמדו הלוים שניגנו, הרי אין זה המקום הקבוע לניגון הלוים. כמו שמפרש הברטנורא: 'שעליהם הלוים עומדים בשיר - בשמחת בית השואבה. אבל דוכן לשיר של קרבן אצל המזבח היה'. מימלא לכן באו בתוספת הזו לומר שאמנם אין זה מקום שירת הלוים, אבל עדיין יש בו עניין של שירה, כיון שניבנה ע"פ "שיר המעלות", ולכן כאן ניגנו ואמרו שירה. ועוד ע"פ דברי הגמ' מובן הקשר הישיר דווקא עכשיו בסוכות לנגן ולשיר על מדרגות אלו: 'אמר ליה רב חסדא לההוא מדרבנן דהוי קמסדר אגדתא קמיה, א"ל: שמיע לך הני חמש עשרה מעלות כנגד מי אמרם דוד? א"ל: הכי אמר רבי יוחנן:.. בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעא למשטפא עלמא... כתב שם אחספא ושדי לתהומא, ונחית תהומא שיתסר אלפי גרמידי. כי חזי דנחית טובא אמר כמה דמידלי טפי מירטב עלמא. אמר חמש עשרה מעלות, ואסקיה חמיסר אלפי גרמידי, ואוקמיה באלפי גרמידי' (סוכה נג,ב) מימלא ע"פ הסיפור הזה יוצא שיש קשר ישיר בין המדרגות האלו שניבנו כנגד שיר המעלות, לבין עניין השואבה בסוכות. שהרי בסוכות היו מנסכים מים כדי שנתברך בגשם 'אמר הקדוש ברוך הוא: נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה' (ר"ה טז,א) מימלא זה קשור למים בעולם, ולכן זה קשור לעליית המים שעשה דוד כדי שהארץ תהיה רטובה. לכן מחברים בין השמחה בשאיבת המים, למעלות כנגד השירות של דוד שכנגד עליית המים, שהם עניין אחד. וניראה בנוסף לזה, שגם אצל דוד זה היה כעין קשור לעניין ניסוך המים, שהרי המים התפרצו בעקבות כריית השיתין של המזבח, והרי ניסוך המים זורם למזבח ומשם לשיתין. ניראה שזה קשור בעניינו של תיקון עולם שמתגלה בבית השואבה, שהרי מי ששמח וריקד שם זה לא היו האנשים הפשוטים, אלא דווקא 'חסידים ואנשי מעשה'. שזה מרמז על תיקון העולם שמתגלה בבירור בגלוי אצלם. ולכן גם רקדו 'באבוקות של אור שבידיהן' (בנוסף לריבוי השמחה שבכך) כנגד "כי נר מצוה ותורה אור" (משלי ו,כג) ולכן גם אמרו 'שירות ותשבחות' לה'. וזה מעלת חג הסוכות שאנו מוקפים (בסוכה) בצל השכינה, כמו שיהיה לעתיד, שהעולם יתקדש בשלמות. וזהו מטרתנו ומעשינו בעולם, לתקנו. לכן מובא בהמשך המשנה שאמרו: '...ואנו ליה עינינו', שאנו מביטים לקשר לה', ואמרו בשם "י-ה", שזה גימטריה 15, כמו המעלות שעליהם עמדו הלוים וניגנו ושרו. וניראה שזה קשור בכך שהמים היו בתחילת בריאת העולם: "והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלקים מרחפת על פני המים" (בראשית א,ב), וכמו שה' העמיד אז את העולם, כך אנו באים להמשיך מעשיו ולתקן ולשכלל את העולם בקדושה. ולכן בשם "י-ה" שהוא כנגד העוה"ז והעוה"ב (מנחות כט,ב) שאנו מקדשים את העולם לתיקונו העתידי. וניראה עוד ש-"י-ה" הוא אחד יותר מ-יד, וכשה' ברא את העולם: 'דאמר ר"ל: מאי דכתיב (בראשית לה, יא) "אני א-ל שד-י" אני הוא שאמרתי לעולם די' וכו' (חגיגה יב,א), מימלא ה' אמר די, ואנו באים להמשיך ולכן זה אחד יותר וזהו "י-ה". לכן כשדוד כרה את השיתין לבניית המזבח, זה כעין שלא כמו שה' עשה, ולכן המים שבתחילת הבריאה באו להציף ולהשמיד הכל, כעין שאין בריאה ע"פ מעשינו שכעין מבטל את מעשה ה', ולזה שם את החרס עם שם ה', שאנו ממשיכים מכוחו ולא ח"ו כנגד ה'. ואח"כ העלה 15 כשם 'י-ה', כנגד מעשינו, ונישאר אחד ריווח מהארץ, כרמז שזה אחד יותר מ-יד, וככה הארץ מיטבית ברטיבותה. וניראה שזה נעשה ע"י דוד, ולכן גם מזכירים אותו בסוכות, כנגד המשיח שיצא מזרעו ויתקן את העולם, ולכן דוד הוא שקנה את מקום המקדש ועשה את היסודות, כנגד שלעתיד כל העולם יתקדש כמכוחו, שהוא כיסוד תיקון העולם. ועוד, דוד הוא שנילחם והרחיב גבול ישראל ומלך בעולם, שזה כעין שלעתיד כל העולם יהיה תחת מלכות ה', אבל גם בזה הגן על א"י (ע"י שלטונו החזק) וזהו כמו עניין סוכה שהיא מגנה (ערכין לב,ב). ואף סוכות קשורות לא"י, כמו שהביא מרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א (לזמן הזה- סוכות וא"י') וכן כדברי מרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א (ב'תורת השבת והמועד' -'חג הסוכות מימי עזרא', וראה שם הסבר עמוק מאוד ע"פ הקבלה כדי להסביר את הגמ' על ימי עזרא)לכן מובן הקשר לדוד שהיה 'המלך' של א"י