לב,ב: יערוף כמטר לקחי, תזל כטל אמרתי: מדוע דבר ה' מושווה למטר וטל, והאם אין כאן כפילות? יש"ר: "שיהיו דבריו כטל וכמטר היורדים על הארץ להולידה ולהצמיחה, כך ייכנסו דבריו בלב שומעיהם ... יעשו פרי ... ואינו כפל ... כל דברי השירה הם תוכחות ולבסוף דברי נחמה, כן בתחילת דבריו אמר יהיה דיבורי כגשם שוטף היורד בזעף ... כן יערוף הוא לשון זעף, ותזל הוא הפכו". לשון שירה מסוגלת להביע רעיונות נשגבים בקיצור מלים וסגנון מיוחד.

לב,ו: עם נבל ולא חכם: האם נבל הוא הפך חכם? יש"ר: "השוכח את הטוב הנעשה לו ומשלם רעה למטיב יקרא 'נבל', והוא הפך נדיב, הגומל טוב חנם בלי תקוות שכר ... החכם הנוהג כפי חוקי התורה והחכמה – אפילו רעה שקבל- ישלם טובה". יש חכם בלימוד רגיל (והוא הפך כסיל) ויש חכם בלימוד התורה (והוא הפך נבל).

לב,יז: יזבחו לשדים לא אלוה: מהו שד ומה כוחו? יש"ר: "יתכן שורשו 'שדד' ... והעניין כי שם 'שדי' לשבח ושם שדים לגנאי ... למתראים תקיפים ומשפיעים, כי עובדיהם יאמינו שיש בהם כוח משפיע, אבל באמת לא אלוה הם, פירוש אין שום כוח, לא להרע לא להטיב". אל לנו לפחד יותר מהשדים.

לב,כא: ואני אקניאם בלא עם: מהו 'אקניאם'? יש"ר: "אעיר בהם קנאה לכבוד עצמם, בתתי אותם עבדים לעם בזוי שאין לו נימוסים ומנהגים מסודרים, עד שתעלה בישראל קנאה לכבודם". עם צריך לכבד את עצמו, ואם לא עושה זאת בדרך רגילה, ה' מעבירו דרך ייסורים ועבודת עם בזוי, עד שילמדו לכבד את עצמם ואת יוצרם ובוראם.

לב,לד: הלא הוא כמוס עמדי: מה כמוס ולמתי? יש"ר: "הכל שמור ליום מועד ... שקבעתי בעצת חכמתי ... הוא חתום באוצרות ה' ואין אתנו יודע עד מתי קץ הפלאות". יום הגאולה נסתר מעין כל.

לב,לט: ואין אלוהים עמדי: מה משמעות הדבר? יש"ר: "שלא מסרתי הנהגת התחתונים לשום כוח מנהיג זולתי, כמו שהאמנתם עד הנה, שהרי מלכותי בכל משלה". אין לאף צדיק כוח להנהיג דבר בעולם הזה.

לב,מו: שימו לבבכם לכל הדברים: לְמָה לשים לב? יש"ר: "צריך האדם שיהיו עיניו ולבו ואזניו מכוונים לדברי תורה". תורה אינה נקנית בדרך אגב, אלא אך ורק במלוא תשומת הלב, העיניים והאזניים.

שבת שלום, שבת של הצמחת דבר ה' בתוכנו, חכמה בתורה, כבוד לעצמנו, ציפיה ליום המועד וקץ הפלאות, אמונה עיוורת בה' ובדבריו בלבד, אורן, בן וכו'