משה רבנו מבשר, כי לעתיד לבוא הגוייםישבחו את ישראל, כאשר ה' יקום את דם ישראל מצריו, ומסיים הפסוק: "וכפראדמתו עמו". מפסוק זה דרשו חז"ל, בשבח ארץ ישראל, שכל הנקבר בארץישראל מוחלים לו עוונותיו, ובלשון חז"ל: "כאילו קבור תחת המזבח",שכן במזבח נאמר: "מזבח אדמה תעשה לי", וכאן כתוב שהאדמה מכפרת על העם(כתובות קיא,א). נמצא לפירוש זה, שארץ ישראל כולה, הרי היא כמקווה טהרה, וכמזבחאחד גדול – ארץ ישראל מכפרת! מכאן היה ר' מאיר אומר: כל הדר בא"י, אוכל חוליןבטהרה, וקורא קריאת שמע שחרית וערבית, ומדבר בלשון הקדש הרי הוא בן העולם הבא. שכלהמעשים הנ"ל גורמים טהרה לגוף ולנפש.

ארץ ישראל מתכפרת: באשר לקשר בין תחילת הפסוק לסוף הפסוק ("הַרְנִינוּגוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹעַמּוֹ" (דברים לב,מג): יש לשאול, מה עניין הנקמה בגויים שתהא לעתיד לבוא,לבין אדמת ארץ ישראל המכפרת על הקבורים בה? ועוד קשה, אם הארץ מכפרת על הנקבריםבתוכה, הפסוק היה צריך לומר בלשון נקבה: "וכפרה אדמתו – [על]עמו"? האבן עזרא (דברים לב,מג) הציע פשט אחר לפסוק: לומר שהכתוב מבשר, כילעתיד לבוא, ישראל יקומו על אויביהם אשר שפכו את דם העם בארצו ויעשו נקמה בגוים. בכךיכפר העם על אדמת ארץ ישראל, על כל דמם של ישראל, שנשפך על ידי הגויים! כמו שנאמר:"ולארץ [ישראל] לא יכופר, לדם [ישראל] אשר שופך בה, כי אם בדם שופכו[הגויים]" (במדבר לה,לג).

למדנו כי יש זכות בישיבה בארץ ישראלהמכפרת על היושבים בתוכה כשם שהמזבח מכפר, ומאידך, ארץ ישראל תובעת את הגויים עלדם ישראל שנשפך! אכן ראינו את עוצמת עם ישראל, דווקא בעת שובם ארצה, עינינו חזובניצחונות המלחמות והניסים הגלויים כנגד הגויים הבאים עלינו לכלותינו, כל זה מכוחהשל ארץ ישראל. יה"ר שנזכה שנה זו וכל שנה ושנה, לכח ולעוצמה, לשבת בטח אישתחת גפנו ותחת תאנתו. 

המכון לכהנים – "נזר הקודש"

שעל יד מכון המקדש