כא,יג: ובכתה את אביה ואמה ירח ימים, ואחר כן תבוא אליה: למה לחכות חודש? יש"ר: "ואחרי כן הזמן יקל צערה ונפשה תשיב אליה ויהיה לבה שמח באהבתך ... ירמוז שצריכה להתגייר ולקבל עליה לעשות כל מנהגי הבית כמשפט בעלה, וגם לתכלית זה נתן הכתוב לה חודש ימים". למדנו שתי תכליות: לאפשר לה לאהוב את בעלה החדש ולאפשר לה ללמוד מהי דת יהודית ולרצות להתגייר. מעניין.

כא,כג: כי קללת אלוהים תלוי: מדוע 'קללת אלוהים' ולא 'ביזוי לאדם'? יש"ר: "בזיון גדול הוא, ולפי שהאדם נברא בצלם אלוהים הנה הוא כמזלזל בכבוד ה'". כבוד האדם הוא כבוד ה', ואין לזלזל באדם.

כב,ו: לא תקח האם על הבנים: מדוע לא, הרי מותר לאכול גם את האם וגם את הבנים? יש"ר: "יסוד המצוות היא החכמה העליונה  ... 'ונעלמה מעיני כל חי וכו', אלוהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה' (איוב כח,כג) ... ובאמת אין עיקר התועלת בידיעת סיבות המצוות אלא בעשייתן, ודי לנו שנדע שהם מצווים מאתו ונשמור מצוותיו בעבור יראתנו אותו". למה? – ככה!

כב,טו: ולקח אבי הנערה ואמה: מדוע לערב כאן את הורי הנערה? יש"ר: "כי זנות הבת תחל כבוד אבותיה, בעבור שלא השגיחו עליה ולא למדוה מוסר נשים". הורים – קחו אחריות על מוסר ילדיכם.

כג,כד: מוצא שפתיך תשמור ועשית: מהי השמירה על מוצא השפתיים? יש"ר: "יהיה כל דבר שפתיים סוף העצה והמחשבה הנכונה". קודם להתייעץ, לחשוב ואז להגיד, וכיון שנאמר, כך לעשות ולא לשנות.

כד,ט: זכור את אשר עשה ה' אלוהיך למרים: האם הציווי הוא רק לזכור? יש"ר: "והיא אזהרה מלדבר לשון הרע, יצווה במצוות עשה שנזכור העונש הגדול שעשה ה' לצדקת הנביאה, שלא דברה אלא באחיה אשר אהבתו, ולא דברה בפניו ולא בפני רבים, רק בינה לבין אחיה בסתר". נלמד מכאן שאיסור לשון הרע – עונשו גדול, זאת נזכור, ולאור כך נפעל.

כה,ג: ארבעים יכנו לא יוסיף: לשם מה מכים את הרשע, ומדוע עד 40 מכות? יש"ר: "תכלית העונש הוא להשיב הנענש אל הדרך הישרה, והרואה עצמו בזוי ושפל בעיני כל יושבי עירו לא ישוב אל הטוב לעולם". כדי להשיג את המטרה של השבת הרשע לדרך הישר, יש למנוע ממנו ביזוי.

שבת שלום, שבת של אהבה, צלם האל, קיום מצוות ה' בלי לחקור, דרך חינוך ומוסר, בלי לשון הרע וכבוד הדדי, אף לפושעים ולחוטאים. אורן, בן וכו'.