חיזוק לפני ר. השנה ולכל הזמן. לימוד מוסר שחודר ללב
נכתב על ידי אברהם פ, 6/9/2016
בס"ד
הכנה לראש השנה. חשיבות לימוד מוסר עם קול ורגש.
מסכת שבת--פרק עשרים וארבעה, משנה א':
המשנה מתחיל: "מי שהחשיך בדרך—נותן כיסו לנכרי..." ובדיוק לפני משנה זה, המשנה אחרונה בפרק לפני זה, כתוב: "...אין מעמצין את המת בשבת, ולא בחל עם יציאת נפש. והמעמץ עם יציאת נפש—הרי זה שופך דמים." האם אפשר לומר- שרבי המסדר של המשניות רצה ללמד מוסר בזה, ברמז. בזה שהמשנה הקודמת מדבר על הדבר שבן אדם היה רוצה לא לחשוב עליו-- ואחרי זה "מי שהחשיך בדרך..." שהדבר הזה שהיה מפחד ממנה, פיתאום הגיע, כשהוא היה בדרך...הוא היה בדרך, והחשיך לו.
בדרך החיים, היום יום, פיתאום הגיע, לא עלינו. בגלל זה צריך כל הזמן, לחיות עם חשבון נפש! לעשות חשבון--מה בסדר במעשים, מחשבות, דיבור שלי, ומה לא בסדר? איפה אני יכול להיות יותר טוב? שכל יום הבגדים יהיו נקיים! לתקן מה שצריך!
כמה זה שייך לימים אלו לפני ראש השנה! יום שהכל, מה שיהיה לו לשנה הבא...שמעתי בשיחה פעם, מי שהוא אמר, הוא היה בבית חולים, לא עלינו—הוא אמר, אם הייתי מתפלל יותר חזק בראש השנה הקודם, לא הייתי כאן עכשיו! שיהיה שנה טובה לכל כלל ישראל! ולהוסיף רעיון מנסיון, ראיתי ההבדל העצום שיש בלימוד מוסר בשקט כנגד לימוד עם קול, שחודר ללב, ללב. בשקט לא משפיע כל כך(אצלי) כמו עם קול, חודר, רגש. למדתי פעם, שצרכים להכניס ההבנות של מוסר שיש במח, לתוך הלב. ועם קול, ניגון, שחודר ללב, נראה לי, כל אחד יכול להגיע לבכי אחרי כמה זמו לימוד מוסר, ומזה לשינוי מעשים! וכח לעמוד חזק ולא לעשות חלילה מה שאסור.
פרקי אבות:
פרק א, משנה י"ז: "שמעון בנו אומר...ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה", בס"ד חשבתי, האם יכולים לאמר- כתוב: ולא מצאתי לגוף—דווקא גוף, דברים גשמיים, אבל לא דברים של רוחניות. שזה טוב לדבר בדברים של רוחניות-- כמו לימוד תורה, וסיפור מעשי ד' יתברך(כמו הניסים שהיו לכלל ישראל), ומה ששייך לחודש אלול שיש לנו עכשיו! לדבר על תיקון מעשים, מוסר, מה הדרך הטוב וכו'.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
